רגעים של פרידה
הוריה של נחמה נאלצו להחליף בתדירות גבוהה את מקום מחבואם בורשה.
אחותה של נחמה , נשלחה לקולצה כדי לבדוק את השטח, במגמה להעביר לשם את כל המשפחה. נחמה נאלצה להישאר באוטווצק לתקופת מה ולהשלים עם העובדה, שאביה לא יוכל לבקרה כפי שנהג בעבר.
לאחר שמסרה רות ציפריס את ילדתה לאימוץ באמצעות ארגון שהוקם כענף במחתרת הפולנית, להגיש סיוע לילדים יהודים שנזקקו לחסות, בקרה בבית אניה חברתה. אניה לא הסכימה עם הצעד שעשתה רות.
משפחת טק, שהסתתרה בשכונת פועלים בפאתי ורשה, חשה באיום מתמיד שרבץ עליה.
כשהוצע לאב מקום חלופי עבור שתי בנותיו באוטווצק אצל זוג פולני, ראה זאת כמוצא טוב ביותר.
הוריה של נחמה התכוונו לצאת לורשה ולהטמע שם בעולם הנוצרי. נחמה היתה אמורה להשאר בבית המסתירים הפולנים עד שיווצרו תנאים מתאימים להעברתה.
בשנת 1942, היתה נחמה טק כבת 11. היא התגוררה עם הוריה, שמצאו מקלט בבית חרושת לכימיקלים בלובלין. נחמה התחבבה על כימאי פולני, ברונק, ואישתו גניה שגרו בשכנותם.
קלימנק, קצין ס"ס אשר שמש כאחד המנהלים ב"שופ" של שולץ בו עבדה רות ציפריס, גילה מדי פעם יחס אנושי וחביב כלפי העובדים ב"שופ".
בצילום חזה נתגלה כי ראותיה של אווה אינן במצב תקין. מריה שבביתה שהתה אווה מחליטה לשלוח אותה לאמה בזקופנה- מקום מרפא.
לאחר שנצלו רות ציפריס ובתה אווה מטרנספורט לטרבלינקה בקפיצה מרכבת, שבה רות לורשה ומוסרת את בתה לידידת משפחה גב' פ' בעלת משק בפרברי ורשה.
ההחלטה נפלה וחנה יוצאת ראשונה מן הגטו בעזרת "איש הביוב" דרך התעלות.
האב במשפחת מנדלברגר, שעבד בקבוצת ה"מברשתנים" מחליט להישאר בגטו, מתוך אילוץ ואחריות כלפי שאר עובדי המפעל, הוא מנסה בכל כוחו לשכנע את האם לצאת עם הבנות ששבו לגטו ולחזור לצד הארי.
האחיות לבית מנדלברגר נשארות בבית ולאדק, ידיד האב, האם נאלצת לחזור לגיטו בורשה.
הם לקחו לי את הכל: את אמא, את אבא, את דודתי ארנה, את סבתי סופי. סבתא מתה שלשה שבועות אחרי שהגענו למחנה; דודה ארנה, שהתחתנו כמה חודשים לפני הגרוש ועברה לעיר אחרת, נספתה אי-שם במזרח, עם בעלה, עם תינוקה שטרם נולד. הורי הומתו באושוויץ.
