זכור - אמונה בימי השואה

דמויות


א     ב     ג     ד     ה     ו     ז     ח     ט     י     כ     ל     מ     נ     ס     ע     פ     צ     ק     ר     ש     ת        


הרב יצחק ניסנבוים – ורשה


נולד ב תרכ"ט - 1869 , בוברויסק ברוסיה הלבנה
הוצא להורג ב שנת תש"ג - 1943

נשיא האחרון של הסתדרות ה"מזרחי" בפולין


נולד בעיר בוברויסק ברוסיה הלבנה, בתאריך כ"ה בתשרי תרכ"ט להוריו ר' אברהם ליפמן ונחמה.
הוריו היו סוחרים, אך את בנם שאפו לגדל בדרך התורה. כשהיה בר מצווה נפטר אביו, והוא רצה לשתף עצמו בפרנסת המשפחה, אך אמו האלמנה לא הסכימה בשום פנים, והוא חזר לספסל הלימודים.
למד בישיבת וולוז'ין, ולאחר מכן בערים פוריץ ווילנא, ואז חזר לעירו. בשנת תרמ"ט (1889) נשא אשה שניהלה בית ספר למלאכה לנערות במינסק, כך שהוא יכול היה להמשיך ולהתמסר ללימוד התורה.
בחורף תרנ"א (1891) נתמנה לממלא מקומו של חותנו שנפטר בעיר גצוב.
בשנת תרנ"ג (1893) נסמך להוראה.
בסיוון תרנ"ד (1894) נתמנה למזכיר ה"מרכז הרוחני" (המזרחי) של חובבי ציון, והיה יד ימינו של הרב שמואל מוהליבר בעיר ביאליסטוק.
לאחר שש שנים בביאליסטוק הוזמן הרב ניסנבוים לוורשא, לשמש כדרשן בבית הנסת "אהל משה". לדרשותיו היה מגיע קהל רב, והמקום היה צר מהכילם. על כן נוסדה אגודת "מוריה" בסוכות תרס"ב (1901) במטרה להקים בית כנסת גדול, ואכן, שלוש שנים לאחר מכן הותקן אולם מרכזי שהיה בו מקום לאלף איש, אולם גם מקום זה נעשה צר במשך השנים.
הצטיין באהבה לציון. בשנת תרס"ה 1905 הוא מבקר בארץ ישראל.
היה דרשן מעולה, וזו היתה גולת הכותרת בעבודתו הלאומית והדתית. במשך 11 שנים ערך כשלוש מאות ביקורים במאה ושמונים ערים ועיירות ברוסיה, פולין וליטא. מספר דרשותיו הגיע ל –700 . הוא לא היה רק בעל רעיונות אלא ניחן גם בכושר אירגון מעולה. בסוף חורף תרס"ט 1909 התפטר ממשרתו ב"וועד האודיסאי", ומתקופה זו ואילך התמסר לפעילות ציבורית בוורשא.
במלחמת העולם הראשונה טיפל בפליטים יהודים שהגיעו מאוקראינה ומפולין, ועשה רבות למען החלוצים והעולים השונים לארץ ישראל.
בשנת תרע"ט 1919 הצטרף לתנועת המזרחי. עבודתו הציבורית למען ארץ ישראל נשאה אופי מגוון. יסד אגודות, דרש ונאם במקומות רבים, כתב מאמרים וספרים, והתכתב עם אגודות ויחידים מכל קצות הארץ. זכה למעמד של מנהיג בציונות הדתית. פעולותיו זכו להערכה רבה ואמיתית מצד תנועת הפועל המזרחי. הערכה זו הביאה לקריאה על שמו של אחד הקיבוצים החלוציים ביותר, "בארות יצחק".
בקיץ תרצ"ז 1937 נבחר לנשיא האחרון של הסתדרות ה"מזרחי" בפולין.
הרב ניסנבוים היה איש אשכולות. גדל על ברכי התורה והמצוות, היה מעורה בתורת המתנגדים וספג לתוכו גם חסידות וקבלה. כמו כן, הושפע משיטתו ומדעותיו של הרב שמשון רפאל הירש. בהשקפתו הציונית היתה סינתזה מעניינת בין הציונות המדינית של הרצל, הציונות המעשית של "חובבי ציון" והציונות הרוחנית של אחד העם.
דרשותיו הופיעו בספרים: הגות הלב, היהדות הלאומית, הדת והתחיה הלאומית, קנייני קדם, המסורת וחרות. המושג "יהדות" אצל הרב ניסנבוים כלל בתוכו גם דת, גם תורה וגם אומה.
הרב ניסנבוים השתתף בכתיבה בעתון הצופה שנוסד בתרס"ו 1906 בוורשא תחת שם העט "כתבן נודד". מאוחר יותר נכנס למערכת עיתון "הצפירה", וכן ערך את שבועון "המזרחי".
הרב ניסנבוים הוצא להורג באב תש"ג 1943 בגיטו וורשא.






לחצו כאן לאתר "רבנים שנספו בשואה" / מאת ד"ר פנינה מיזליש

Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016