זכור - אמונה בימי השואה

דמויות


א     ב     ג     ד     ה     ו     ז     ח     ט     י     כ     ל     מ     נ     ס     ע     פ     צ     ק     ר     ש     ת        


הרב יהודה לייב אייזנברג / לאסק – פולין (סמוך לפיוטרקוב)


נולד ב תר"ן בפיוטרקוב (Piotrkow Trybunalski), פולין
נספה ב 1942 בחלמנו (Chelmno), פולין

מגדולי הפוסקים, רב ואב בית דין, תומך בהתנגדות מאורגנת


הרב יהודה לייב נולד לאביו ר' יוסף, מנכבדי העיר פיוטרקוב וראש הקהילה במשך שנים רבות. הוא נודע בשקידתו העצומה בתורה. בגיל צעיר מאוד נשא את מרים בת הרב צבי אריה יעקב מייזלש, רבה של לאסק ((Lask, בעל שו"ת "חדוות יעקב". במשך עשרים שנה היה סמוך על שולחן חותנו, ורכש בקיאות עצומה בש"ס. הוא הוסמך להוראה ונתקבל לרב ואב בית דין של העיר לאחר פטירת חותנו. הרב נמנע מלהתעסק בצורכי ציבור ככל האפשר, והעדיף לשבת וללמוד. היה אוהב ארץ ישראל ושאף לעלות לארץ אך רק בנו דוד, יחד עם אחותו הגדולה, זכו לכך. היה מתנגד חריף לציונות, ותמך ב"אגודת ישראל" ובחינוך החרדי שהקימה תנועה זו.

בתקופת השואה
מיד בתחילת המלחמה, ב- 1939, נכנסו הגרמנים ללאסק. בסוכות ת"ש (1939) הכניסו את הרב לפח אשפה על מנת להשפילו. עדות אחרת מתייחסת לאירוע שבו דרשו ממנו בעקבות הלשנה לגלות היכן מוסתרים תכשיטים וחפצי ערך, כולל אלה של בית הכנסת. הרב שתק למרות העינויים, ולא גילה את מקום המחבוא. (רעייתו הרבנית עונתה קשות והובאה לבית העלמין, ושם גילתה את המקום.)
על גילויי ההתנגדות הפיזית בתחילת המלחמה שבראשם עמד הרב יעיד הסיפור הבא: הרב היה מטיף להתנגדות בכוח כבר מתחילת המלחמה, וטען שיש ליישם את הכלל: הקם להורגך השכם להורגו, ואין ללכת כצאן לטבח . על רקע זה מובנת התייחסותו לפקודה לשרוף את בית הכנסת: הוא אסר על יהודי הקהילה לקיים את הפקודה, וטען שהנאצים בין כך ובין כך יהרגו את כולם, על כן עדיף לקדש שם שמים ולשמור על קדושת בית הכנסת. אחדים מן הצעירים שמעו בקולו, ובהתנגשות הראשונה עם הנאצים הצליחו היהודים להרוג נאצי אחד, ואף הצליחו להציל את ספרי התורה ולקבור אותם בחצר. בתגובת נגד הסתערו הנאצים על בית הכנסת והרגו 17 צעירים.
הגטו בלאסק הוקם בתחילת 1940 והתקיים כשנתיים. באותה תקופה השתדל הרב לקיים חיים יהודיים, ואף דאג שיתפללו יום יום בביתו. באחת הפעמים בחורף נתפסו כל המתפללים ונצטוו לפנות את השלג בתנאים קשים, ואף נצטוו לשיר ולרקוד תוך כדי כך. ב- 24.8.42 חוסל הגטו וכל היהודים קובצו לכנסייה.
מסופר שהיה זוג יהודים שביקש להתחתן בכנסייה. הרב התנגד לקדש אותם שם בגלל טומאת המקום.
כאשר החל הגירוש ביקש הרב שירימו אותו על כפיים כדי שיוכל לשאת דרשת פרידה. יחידים ששרדו סיפרו על הדרשה המרשימה והמרגשת ומסרו קטעים ממנה לידיעת בנו של הרב, הסופר דוד אייזנברג ז"ל.
בשנת 1942 הובל הרב למחנה ההשמדה חמלנו, ושם נספה עם הרבנית.

מקורות:
  • אלה אזכרה, חלק שביעי.
  • ליברמן חיים – החורבן.
  • מלץ יעקב ולביא (לאו) נפתלי, ספר זכרון לקהילת פיוטרקוב-טריבונלסקי, עמ' 239–240.
  • פנקס קהילות פולין, חלק א, ערך לאסק.





  • לחצו כאן לאתר "רבנים שנספו בשואה" / מאת ד"ר פנינה מיזליש

    © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016