זכור - אמונה בימי השואה

הניצולים ואנחנו

קהילת ברטיסלבה בין שתי מלחמות עולם


ברטיסלבה, שנודעה בשם פרשבורג, הייתה מרכז רוחני חשוב באירופה המרכזית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ט (1919), נכנס הצבא הצ'כי לעיר, ושמה הוסב מפרשבורג (פוז'ון) לברטיסלבה. העיר הייתה לבירת המחוז הסלובקי בצ'כסלובקיה.
ברטיסלבה שוכנת מדרום להרי הקרפטים, על גדות הדנובה, ומשמשת כעיר נמל וצומת דרכים חשובה. העיר העתיקה מוקפת בחומה, ובה נמצא האיזור היהודי העתיק.
בין שתי מלחמות עולם ישבו בעיר כ- 10,000 יהודים. מספרם המדויק אינו ידוע כיוון שחלקם התפקדו כאוסטרים, כגרמנים או כסלובקים.
חוסר היציבות הפוליטית בתום מלחמת העולם הראשונה השפיע לרעה על יהודי ברטיסלבה. המהומה ששררה בעיר הייתה מלווה באלימות ובפרעות ביהודים, ואלה נמשכו עד עזיבת ההונגרים את המקום בשנת תרע"ט (1919). בעטיו של הניתוק מהמרכז - בודפשט, היה על יהדות ברטיסלבה והחבל הסלובקי, שמצאו את עצמם מבודדים, להסתגל למצב החדש. במרוצת הזמן הייתה ברטיסלבה למרכז יהודי תוסס ולמקום מושבם של הנהלות הארגונים והמוסדות היהודיים במדינה.
המפנה שחל במעמד החברתי היהודי בתקופת השלטון הצ'כי הביא למעורבות היהודים בחיי המדינה והעיר. הם עסקו בעיקר במסחר, ומצבם הכלכלי השתפר.
בעקבות הקונגרס היהודי בבודפשט והתפלגות הקהילות בהונגריה, התפצלו יהודי ברטיסלבה לשתי קהילות, אורתודוקסית וניאולוגית (מעטים שייכו את עצמם לקהילת "סטטוס קוו").
בשנת תרע"ט (1919) נעשה נסיון לאגד את כל הזרמים בסלובקיה, והוקם מוסד בשם "התאחדות יהודית עממית בסלובקיה", שפעל תקופה קצרה בעיקר בתחומים סוציאליים שונים, אולם בשנת 1920 פרשו האורתודוקסים מההתאחדות והקימו לשכה מרכזית אורתודוקסית לסלובקיה.


הקהילה האורטודוקסית

בשנות ה- 20 מנתה קהילה זו כ- 15,000 חברים, ובראשה עמד דוד קראוס. כרב ראשי שימש הרב עקיבא סופר, ולצידו כיהנו הדיינים הרב יהודה רובינשטיין, הרב דוד וסלי, הרב ישעיהו קאליש והרב שמואל דונט. מוסדות צדקה וארגוני חסד רבים פעלו בעיר ונוהלו על ידי הקהילה האורתודוקסית. גם מפעלי סעד ורווחה של כלל יהודי העיר היו תחת פיקוחה.
בשנת תרפ"ג (1923) נחנך בעיר בית הכנסת האורתודוקסי שנבנה בהשפעה של סגנון "מזרחי מאורי". (סגנון ארכיטקטוני ואומנות קישוטית של מוסלמים שכונו "מורים" והתישבו בין המאה ה-8 למאה ה-15 בצפון מערב אפריקה ודרום ספרד).
בית כנסת גדול נוסף היה ברח' זמוצ'קה, כמו כן היו בה בתי תפילה ובתי מדרש רבים. "אגודת ישראל" - ההתעוררות שחלה בתנועת "אגודת ישראל" העולמית לאחר מלחמת העולם הראשונה גרמה לתנופה בפעילות "אגודת ישראל" בברטיסלבה, בחוגי האורתודוקסיה. באלול תר"פ (1920) נערכה בברטיסלבה ועידה עולמית של "אגודת ישראל", בהשתתפות ראשי המנהיגים של התנועה. ה"אגודה" פיתחה בעיר פעילות חינוכית וחברתית עניפה, וזכתה לתמיכה מרבני העיר, בראשם הרב עקיבא סופר, וכן מחשובי בעלי הבתים.
צירופה של רוסיה הקרפטית לצ'כסלובקיה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, השפיע על רבים מיהודי ברטיסלבה, שהיו רחוקים מחסידות, להצטרף לחצרות האדמורי"ם, בעלז ומונקטש.


הקהילה הניאולוגית
הקהילה ששאפה לחידושים ולשינויים, לא הראתה סימני התפתחות בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. ההתנגדות למינויו של ה"שבט סופר", והחתירה לרפורמות מרחיקות לכת, שהיו מן המניעים העיקריים לייסודה של הקהילה, בטלו. הקיצוניים פרשו, ואילו האחרים נטו יותר ימינה, למסורת.
למרות זאת המשיכו חילוקי הדעות בקרב חברי הקהילה, ובעטיים בוטלה בשנת תרצ"ד (1934) האוטונומיה של קהילה זו על ידי השלטונות.


חינוך
מערכת החינוך האורתודוקסי בברטיסלבה נתמכה על ידי הקהילה. המסגרות החינוכיות הסתעפו וענו על הצרכים של כלל התלמידים. בין מוסדות החינוך היו: בית ספר יסודי, תלמוד תורה, תיכון לבנים, סמינר "בית יעקב" לבנות וישיבה קטנה. לצד מסגרות חינוך אלה הייתה גם מערכת חינוך מפותחת שהשתייכה לקהילה הניאולוגית.
אחד המוסדות המפוארים בפרשבורג היה ישיבת פרשבורג. ניצניה בתחילת המאה ה- 18, תקופת כהונתו של רבי יום טוב ליפמן. הישיבה התבססה והתפתחה בימי רבי משה חריף ורבי עקיבא אייגר, בשנות החמישים של המאה ה- 18.
בשנת תקס"ו (1806), עם מינויו של רבי משה סופר, "החתם סופר", לרבה של ברטיסלבה, החלה תקופת הזוהר של הישיבה, שנמשכה גם בימי צאצאיו-יורשיו.
בסיומה של מלחמת העולם הראשונה עמד בראש הישיבה, שנקראה "הרמה", הרב עקיבא סופר. עקב השינויים המדיניים שחלו בתקופה זו הצטמצם מספר התלמידים, בין השאר בעטיין של הגבלות על האזורים מהם הגיעו בחורים ללמוד בישיבה. בישיבה פעלו "חברות" שדאגו למגוון הצרכים של התלמידים. בזכות אופייה המיוחד העמידה הישיבה תלמידי חכמים מופלגים בדור.
בשנת תר"צ (1930) נוסדה "התאחדות תלמידי ישיבת פרשבורג", שנועדה ללכד את הבוגרים ברחבי העולם סביב הישיבה. בכנס הייסוד התקבלה שורת החלטות לפעול בתחומים שונים. בברטיסלבה פעלו חברות לימוד תורה לציבור הרחב, וארגונים שתמכו בלומדי התורה, כגון: חברת ש"ס, מחזיקי הדת, מבקשי תורה, תורת חסד, אהבת תורה ועוד.
לימוד התורה ותלמידי החכמים שבה האצילו מרוחם על יהודי העיר.
בין שתי מלחמות העולם התנהלה בברטיסלבה פעילות ציונית נמרצת, מכל התנועות והזרמים. לרוב המפלגות היו תנועות נוער שעסקו בפעילות רחבה.

השואה
באוקטובר 1938, עם מתן האוטונומיה לסלובקיה, היו היהודים נתונים לפרעות ולהתנכלויות מצד חוגים לאומניים ואספסוף עירוני.
משנת 1941 התנהל מבצע פינוי היהודים ממקומות מרכזיים בעיר לערי השדה, כשלב מוקדם לגירושם לפולין או למקומות ריכוז אחרים.
בברטיסלבה פעלה "קבוצת העבודה" שעסקה בנסיונות הצלה.
בשנת 1944 נכבשה ברטיסלבה על ידי הגרמנים. יהודים שלא הצליחו להמלט ניסו למצוא מסתור בבונקרים. חלקם נתפסו מיד, ואת האחרים לכדו הגרמנים וחיסלו באמצעים שונים.
באפריל 1945, כאשר שיחררו הסובייטים את העיר, נותרו בה יהודים מעטים.


תחקיר וכתיבה: שרה היינה

ביבלוגרפיה:
  • אנציקלופדיה של השואה, י. גוטמן, תל אביב, תש"נ, עמ' 213-212.
  • האנציקלופדיה העברית, תל אביב, תשי"ח, כרך ט, עמ' 686-682.
  • ערים ואמהות בישראל, י.ל. הכהן פישמן, ירושלים, תש"ו, תש"ן, עמ' 172-126.
  • פנקס הקהילות - סלובקיה, יד ושם, ירושלים, תשס"ג, עמ' 89-68.

אתר 'דעת'


© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016