ממדף הספרים


עדויות


תמונה
הדלקת נרות חנוכה במחנה ווסטברוק

"ואחר כך באו בניך... והדליקו נרות... חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול".
(מתוך תפילת "על הנסים").


תמונה
חנוכה תש"ד בגטו לודז'

תעודה א'

רשת החינוך הדתית "יבנה" בפולין


מבוא

"והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם – בשורה הרעה נתבשרו ישראל באותה שעה שעתידה תורה שתשתכח מישראל. ויש אומרים בשורה טובה נתבשרו שעתידים לראות בנים ובני בנים." (מכילתא)

האם לא לפלא הוא הדבר בהופעה אחת – בשאלת הבנים ראו חז"ל שני הפכים: בשורה רעה ובשורה טובה? אולם כשנתבונן למצב הדור הצעיר וליחסו לאומה ולקדשיה שהוא תוצאה ישרה מחנוכו שהוא מקבל בבית הספר נראה באמת את שני החזיונות האלה באים עלינו כתומם, את שני ההפכים בנושא אחד – בשורה רעה ובשורה טובה באים – כאחת.

כלפי מי נאמרו הדברים? כלפי בנינו המתחנכים בבתי ספר הלאומיים בחילוניים שנתרוקנו מתוכן דתי. מצד אחד בתי הספר הכלליים ושל השמאליים והמתבוללים מתכחשים ללאומיות ישראל ולדתו כאחת, המשרשים מליבות תלמידיהם את הרגש הלאומי והדתי יחד. בניגוד לבתי ספר אלו מתקיימים אמנם בתי הספר הלאומיים, שבהם מקבלים התלמידים חינוך לאמי עברי ושואבים מימי ילדותם את האהבה לעמם, את השאיפה לארץ אבות ואת האומץ והגבורה להקריב את עלומיהם ומיטב שנותיהם וכוחותיהם על מזבח הגשמת השאיפה הזאת וגם ידיעת הלשון העברית ועברו של עמם. מובן שבהשוואה לבתי הספר הכלליים ושל הסיעות השמאליות יש בהופעת בתי ספר לאומיים כאלו על במת חיינו משום בשורה טובה מבחינת הסיכוי לראות בונים מסורים לישראל תחת הבנים המתכחשים לו ומתרחקים ממנו לרעות בשדה אחר. אולם בצד הבשורה הטובה הזאת, שעתידים בתי הספר הלאומיים להביא בנים בונים לישראל, ישנה באותה שעה גם בשורה רעה ונוראה – שעתידה תורה להשתכח מישראל, ושתי הדעות ההפכיות של המכילתא המבטלות לכאורה זו את זו והמתנגדות זל"ז ניגוד גמור, נכונות ואמתיות הן כאחת, אלו ואלו דברי אלוקים חיים. הבנים שואלים מה העבודה הזאת לכם ברצון ובכוונה לבא לעבוד את עבודת העם, אפס כי אינם יודעים את סוד העבודה הזאת, את טיבה, מהותה וערכה. והתשובה שהבנים השואלים מקבלים בבתי האולפנא הרחוקים ממסורת אבות אינה נובעת ממקור ישראל עתיק-יומין ואינה תשובה על שאלתם. התלמידים מוצאים אולי בבית ספרם הלאומי החילוני איזו ידיעות קלושות ומקוטעות ע"ד ערכי היהדות, אבל הידיעות הללו מוגשות להם בתור לימוד של חול. אין הדרת הזקנה והקדושה חופפת עליהן ולפיכך אין הנפש הישראלית מתמלאה מהן ואין הלב מתפעל ומתרגש מהן כלל. ומלבד זאת ברובן אין בתי ספר אלה אף הטובים שבהם מקנים לתלמידיהם אפילו ידיעות של בית רבן ע"ד היהדות המקורית, אותן הידיעות אשר לפנים היה כל בן ישראל נושא לתוכו עם אוויר בית הספר. כך, למשל, מועטות הן ידיעותיהם בתורה שבכתב הנקנות להם ברוב המקרים בסירוסים ובקטעים ובעיבודים שונים, ומכ"ש שנשארים הם בורים וריקים מכל ידיעה בתורה שבע"פ, עד שסכנה צופיה לנו שיקום לפנינו דור חדש של יהודים "קראים", של יהודים שאין להם בהכרח כל מגע נפשי עם שלשלת הדורות שנתחנכו על מעינות התלמוד, ששתו ממקור החיים של היהדות המקורית המסורתית ושקלטו לתוכם את רוחה ממעין שאינו פוסק מסיני ועד הנה. והדור הזה המתחנך ללא תורה הולך וניתק ממקום חיותו וממקור הוויתו הרוחנית של עמנו.

והנה כי כן נאמר בבטחון גמור ובסיפוק נפשי כי בשורה טובה נתבשרו ישראל על ידי המרכז לתורה ולחינוך "יבנה" שעל יד המזרחי "בפולניה" שמקומו הוא בוורשה הבירה כי בשרנו לקהל עדת ישורון אשר בפולניה שלא יחת ולא ירא מפני השורה הרעה המנסרת בעולם – שעתידה תורה להשתכח מישראל במדינתנו. התורה לא תשכח מפני שהיא נצחית.

לא נעלים עינינו מהטרוניא והקטרוג הבא מהימין הקצוני, כי אנו מכניסים חול בהיכל הקודש, שתחת אשר החדר מלפנים הי' כולו קודש והי' מוקדש רק ללמוד תורה, אנחנו מכניסים לתוך בתי ספרנו גם פרוגרמה מלאה של לימודי חול בלי הערמה כלל. ואם, טוענים הקצונים הללו, בקושי התירו ללמוד לשון חול, הלא לשון יונית לחוד וחכמה יונית לחוד ובאתרא דליעיל ירקא של ידיעות חול ליעיל בישרא וכוורא של לימוד התורה. הן ברור ונראה לכל בר דעת המסתכל בעין פקוחה על החיים, כי עכשיו בתנאי החיים של הזמן החדש ובייחוד של דרישות ופקודות החוק, הכופה הר כגיגית על כל אזרח במדינה לקבל את תורת בית הספר החילוני והנועל דלת בכל ענפי החיים בפני המשתמטים מקיום החובה הזאת או הנחשלים בלימודיהם אי אפשר בשום אופן להסתפק בחדר הישן הסוגר ומסוגר בפני כל לימוד של חול. בטעותם זאת מכירים כבר גם אלה שהחרימו כל חדש בחינוך מבלי לראות את הנולד וחרפו וגדפו את בתי הספר מטיפוסנו, שבהם קודש וחול משמשים בערבוביא ושהמזרחי החל לטפח בא"י ובגולה.

בתי ספרנו מקנים לתלמידיהם ידיעה שלמה ומקפת של היהדות העתיקה המסורתית במקורה ונותנים ידיעה גמורה ומלאה של השפה העברית ושל כל קנייני האומה יחד עם הידיעות החילוניות הנחוצות לאדם מישראל באשר הוא אדם עפ"י דרישת החוק והחיים ומקנים להם אותן במזיגה רוחנית עילאה של חול הנעשה מדרס לקודש ושל שיווי משקל בין חומר ורוח ובין גוף ונפש.

בתי ספרנו אלה יבשרו לישראל את הבשורה הגדולה הכפולה, הטובה והמשמחת שעתידין להיות בנים בונים לעמנו ושעתידה תורה שלא תשתכח מישראל.

כל אחד ממייסדי ועסקני החינוך שלנו יוכל לומר בגאון נפשו וספוק פנימי – אנא עבידנא דלא תשתכח תורה מישראל – זכרה לי ה' לטובה!

יצחק רובינשטיין

רב בווילנה, ציר לסיים הפולני



? הסתדרות לתרבות ולחינוך דתי-לאומי "יבנה" בפולניה

מפעולות המרכז

אחד מפעולותיו החשובות והעיקריות של ה"מזרחי" הוא החינוך בכל מובניו: חנוך הקטנים וחנוך הגדולים, ארגון הפעולה החינוכית והחדרת הרעיון הדתי לאומי דרך כל הצינורות האפשריות לתוך האומה.

ראשית הפעולה בשטח זה הייתה באופן בלתי מאורגן, כל עסקן לוקלי פעל במקומו לפי מידת האפשרות שלו ואופן הבנתו הוא את החינוך. במשך התקופה הזו נתארגנו בתי ספר בעיירות שונות, ספריות וקורסים שונים.

בשנת 1927 נתבשל הרעיון לרכז את החינוך, לתת לו אופי וצורה אחידה. בשנה זו נתקיימה ועידה למען החינוך ונתאשרה ההסתדרות לתרבות ולחנוך דתי לאומי "יבנה" בפולניה.

בוועידה השנייה של ההסתדרות "יבנה" נבחר ועד פועל בהרכב החברים: הרב יצחק רובינשטיין, ציר לסיים הפולני, מווילנה – יושב ראש. נשיא ה"מזרחי" בפולניה הרב שמואל הלוי ברוט, הרב יצחק ניסנבוים, הרב אלימלך נייפלד, י.ל. שצ'רנסקי, פרופ. ד"ר אברהם וייס. בתור מנהל ראשי נתמנה הד"ר ש.ז. כהנא.

לוועד המרכזי נכנסו הרבנים העומדים בראש בתי-הספר: הרב ח.מ. ברונרוט מציכנוב, הרב א. ברומברג מגרודזיונדז, הרב י. בורנשטיין מפלונסק, הרב י.א. גרוסמן מגריבה, הרב ד"ר הירשפלד מביאלא בילסק, הרב י. מירסקי מזבלודוב, הרב י. סרברניק מזקרוצים, הרב א. ז. פולק מקנישין, הרב ש.ב קולר מסוכובולה, והמנהלים: בנדנר (מלבה), גוטהרדט (קילצה), י. טצא (לובלין), שטרן, י. שטיין (וסילישקי).

הועידה ביססה גם את היסודות האידיאולוגיים שלנו, והם:

א. היסוד הדתי שהוא היסוד העיקרי של החינוך שלנו ומטרת החיים שאליה אנו מחנכים את הדור הבא. היסוד הזה מחייב את לימוד המקצועות הדתיים והכנסת המצוות המעשיות לתוך בית הספר שלנו.
ב. היסוד הלאומי. האידיאל הלאומי שנעשה במשך הזמן למניע חשוב בחיינו נתן לחינוך דחיפה חזקה והכניס בו אלמנטים חדשים לגמרי שלא היו בחינוך הישן. ואחת ממטרותיו של החינוך שלנו הוא להכניס אל לב החניכים את השאיפה להבריא את חיינו בגולה, להשתתף בנפתולי התחייה של עמנו בדרך תשובתו אל ארץ אבותינו כדי שידע להעריך כראוי את פרשת התלאות, את גלגולי חיינו, את כל פגעי הזמן וסבלותיו, את הגבורה ואת הקדושה ומסירות הנפש של הרבה דורות שהקדישו את נפשם לשם הגשמת השאיפות הנעלות של היהדות באמונה לגאולה השלמה ולשיבת ציון. היסוד הזה מחייב אותנו להכניס אל תוך בתי הספר שלנו את המקצועות: עברית, ספרות ישראל וקורות ישראל.
ג. היסוד החברתי או היסוד הכלל אנושי. האמנציפציא של היהודים והיהדות, יציאתם מתוך הגטו המחניק והתעוררותם לחיים חדשים משיניים, דרשו להכניס אל החינוך את המומנטים השימושיים האלמנטריים שיש בהם מעין הכנה לאותם החיים. הילד המתחנך – בכדי שיוכל לצאת לעולם המלא ולהלחם בחברה אשר בה הוא חי, בעד קיומו – צריך להכיר ולדעת את התרבות העולמית כמו אחרים, כדי שיהיה מזויין למלחמת-החיים הצפויה לו. היסוד הזה מחייב אותנו להכניס אל תוך התכנית שלנו את הלמודים הכלליים.

שלושת אלה המומנטים בחינוך שלנו משולבים ומאוחדים יחד בסינטזה שלמה ובהם הערבון לחנוך הדור הבא על ברכי היהדות הדתית-לאומית לפי השקפת ה"מזרחי".

פעולות המרכז מסתעפות לכמה ענפים: בתי-ספר, ישיבות, בתי-כנסיות, הסתדרויות והחברה.

בתי ספר

הפעולה העיקרית של המרכז היא בשטח בתי-ספר, בכוון יסוד בתי-ספר חדשים ופתוח בתי הספר הקיימים. מפני קשיים שונים: שאלת הדירות, הקונצסיות וכד' קשה מאד מאד לפתוח היום בית-ספר חדש. בכל זאת עולים גם מאמצינו בשטח זה ועושים פרות.

בהרבה בתי-ספר הקונצסיה היא על שם המרכז, אולם עפי"ר היא על שם ועד מקומי או איש פרטי שיש לנו אימון בו ואפיו של בית הספר, הרוח השורר בו, הוא הוא המקשר אותו למרכז.

בתי הספר שלנו מתחלקים – ככל בתי הספר – לטפוסים שונים בהתאם לגיל הילדים ותכנית הלימודים. בהתחלתם נמצא הגן, בעד ילדים מגיל 6-7 שהוא הפרוזדור לבית הספר ומכשיר את הקרקע לחנוך בעתיד. אחריו בא בית הספר האלמנטרי בעד ילדים מגיל 7-14, שהנהו המוסד העיקרי.

בתי ספר אלה מפטרים [פוטרים] את הילדים הנופלים תחת חוקת האולפנא לבקר את בית הספר הממשלתי – הזר לרוחנו – והוא הוא יסוד התנועה שלנו ורק בית הספר הזה נותן את החינוך המלא.

אחריו בא בית הספר העליון התיכוני לטפוסיו השונים. הילדים העוזבים את בית הספר הנמוך ורוצים להשתלם הלאה צריכים למוסד שיהיה מעין השלמתו של המוסד הראשון. לע"ע יש לנו מעט מוסדות עליונים מחוסר מורים מתאימים בעלי קבליפיקציות רשמיות ודתיים. בבתי הספר נלמדים כל המקצועות הלאומיים בהתאם לתכנית מאושרת על ידי הממשלה. שונה מהם המצב בבתי הספר החלקיים שאנו מארגנים בשביל אלה הילדים המבקרים את בית הספר הממשלתי. בבתי הספר החלקיים מקבלים הילדים חנוך יהודי, דתי-לאומי גרידא בלי למודים כלליים והוא אינו פוטר מחובת הלמודים לפי מחוקת האולפנא המחייבת. בדרך כלל אנו מתנגדים ליסוד בית ספר חלקי, אולם תנאי החיים הקשים מכריחים אותנו לייסד אותם ולטפל בהם באותה המידה כמו בתי ספר שלמים מפני שהם נותנים את החינוך העברי האלמנטרי.

לציון מיוחד ראויה היא עבודתנו בשטח חינוך הבנות. יחס עמנו אל חינוך הבנות היה שונה מיחסו אל חינוך הבנים. בנוגע לחינוך הבנים הקדמנו אנו היהודים משאר העמים והנהגנו עוד מימי קדם חובת חינוך הבנים על כולנו. לא כן חינוך הבנות. את החינוך היהודי קיבלה הבת בבית הוריה ולא בבית ספר, אבל החינוך הזה שהיה אולי מתאים לתנאי חיינו בזמנים ההם איננו מתאים לתנאי חיינו העכשוויים, בשעה שהבת נפגשת על כל צעד ושעל בהופעות מתנגדי לאידיאלי ישראל סבא, ובשביל זה התאמצנו הרבה בכדי להכניס את ההבנה בעד חינוך הבנות אל תוך ליבות ההורים ובשטח זה עודנה שוררת – לצערנו – עזובה רבה. לאחר עמל ויגיעה עלה בידינו לייסד רק מספר קטן של בתי-ספר לבנות, וזה עפי"ר בתי ספר חלקיים.

בהרבה ערים – בייחוד בנפות הספר – קיימים בתי ספר עממיים קודיאוקציניים. בארבע המחלקות הראשונות לומדות הבנות ביחד את [עם] הבנים, וכאן ראוי לציין שהבנות הן לפעמים מהתלמידים הכי טובים אפילו בלימודים העבריים: תנ"ך, עברית וקורות ישראל, מתמסרות אל הלימודים האלה והוגות חיבה מיוחדת להם.

תכנית הלמודים

יסודות החינוך שלנו דורשים תכנית מיוחדת, כפולה, סינטתית שתכיל את כל המקצועות ותאפשר את החדרת החינוך. הפרובלמה של קביעת תכנית מוצקת ללמודים בבית הספר היא מסובכה וחשובה במאד מאד, כי שאלת התכנית היא באמת שאלת החינוך כולו, ובבחירת חומר הלימוד, בסידורו, הדרגתו ובאופני לימודו מתבלטים האידיאלים והשאיפות היסודיים שלשמם הוא בא. אולם באלה העניינים הלא אין לנו אובטונומיא ומוכרחים אנו להתחשב עם חוקים והוראות הבאים אלינו מן החוץ. לאחר דיון ממושך ומשא ומתן ארוך הוחלט להקים טיפוסים שונים של בתי ספר בהתאם לתנאי המקום.

בנוגע לבתי ספר אלמנטריים עלה בידינו אחרי ברורים והשתדלויות לסדר את התכנית בעד שני טיפוסים של בתי ספר: דרגא ג' בן שבע מחלקות ודרגא ב' בן שש מחלקות.

בתי הספר נחלקים באופן רשמי לשלוש דרגות. הלמודים בבתי הספר נמשכים שבע שנים. אחרי ארבע השנים הראשונות גומרים את דרגא א', וישנם בתי ספר כאלה אשר שם ישנן רק אלו ארבע המחלקות. אחרי דרגא זו ישנה עוד דרגא ב'. הלמודים בדרגא זו נמשכים שתי שנים ז.א. בשנה החמשית והששית של בית הספר העממי.

התלמידים אחרי גמרם את דרגא ב' ישנן לפניהם שתי דרכים: או שרוצים להמשיך את לימודיהם בבתי ספר תיכוניים בטיפוסים שונים: גימנסיון, בית ספר מקצועי. אולם התלמידים אשר אין בדעתם להמשיך את לימודיהם הלאה לומדים עוד שנה אחת, השנה השביעית בדרגא ג', ואחרי גמרם את המחלקה הזאת מקבלים תעודה שגמרו בית ספר עממי מדרגא ג'.

ישנם כיום אצלנו שני טיפוסים: דרגא ג' בו תכנית הלימודים הכלליים דומה לבתי הספר הממשלתיים – דרגא ג', ודרגא ב' בן שש מחלקות בו הלימודים נמשכים שבע שנים. אולם בבתי ספר מטיפוס זה אפשר להקדיש 20 שעות ללימודים העבריים מלבד 6 שעות לתפלה והלימודים במועדון ו-16 שעות לשבוע ללימודים חילוניים. טיפוס זה מתאים מאד לשאיפות החינוכיות שלנו. מצד אחד נותנים לתלמיד את כל הזכיות של אלה הגומרים שש מחלקות בבית ספר עממי ממשלתי ובה בשעה התלמידים מקבלים ידיעות הגונות בלמודי היהדות, עברית וספרותה. אולם ישנו עוד טיפוס אחד של תלמוד תורה. שם הלמודים נמשכים שמונה שנים וארבע עשרה שעות לשבוע מקדישים ללימודים הכלליים והשאר עד 36 שעות ללימודים העבריים

העיקרון הלאומי דורש ששפת ההוראה תהיה עברית דווקא. גם אנו מתפתחים בכוון זה. אולם מפני שאצלנו יסוד העיקרי של החינוך הוא האלמנט הדתי ולא השפה כשהיא לעצמה, משום כך מוותרים אנו במקומות שיש קשיים גדולים ומרשים ללמד את המקצועות מתמטיקה וידיעת הטבע בפולנית. אולם את זה אנו מרשים רק בשעה שמוסיפים בשביל זה שעות ללימודים העבריים, כדי שמספר שעות הלימודים העבריים לא יהיה פחות מעשרים ושש – ביחד עם תפילה – לשבוע.

שאלת הקבליפיקציות [הכשרות] למורים

הבעיה הראשונה והעיקרית של החינוך שלנו היא שאלת המורים. המורה של בית ספרנו בלי הבדל איזה מקצוע הוא מלמד צריך שיהיה חבר מסור לתנועתנו וחדור ברוח דתי-לאומי. אולם לדאבוננו אין לנו כיום עוד די מורים בעלי קבליפיקציות רשמיות ופדגוגיות שיהיו חדורים ברעיון הדתי-לאומי ונאמנים לתורת ישראל ומסורת חיינו. עומדים אנו לפני שאלת הכשרת מורים פדגוגים שמפתרונה תלויה הצלחת פעולתנו החינוכית. והשאלה הזו לא ירדה מסדר היום שלנו מהרגע הראשון לקיום הסתדרותנו. והשאלה הזו עודנה בוערת גם היום, מפני שאי אפשר לנו לפי חוקת האולפנא החדשה להקים סמינריונים בעלי זכיות מלאות. בכל זאת משתדלים אנו בדרך עקיפין לתקן מה שאפשר ושניתן לתקן.

מורים ללמודים כלליים

בנוגע למורים האלה עושים אנו הכל "כדי לתפוס את הרע במיעוטו". מנהלים אנו כרטיסיה מדויקה מכל מורה ומורה והתנהגותו הדתית לאומית. מורה הפונה אלינו בדבר משרה בבית ספרנו צריך להביא מכתבי המלצה מהרב המקומי וההסתדרות המקומית, שיודעים ומכירים אותו בתור ראוי למשרה זו, משרת מורה בבית ספרנו.

מורים ללמודים העבריים

בנוגע למורים האלה עושים אנו את כל המאמצים בכדי לפתור את השאלה הזו לכל הפחות בעתיד הקרוב ולהביאה לידי חיסול. כי הלא יסוד בית ספרו הנהו המורה הזה. הוא צריך לעצב את דמות הילד, לחנכו ולפתחו בכווננו אנו ובלעדיו אין מקום לפעולה חינוכית לגמרי. אבל עם המורים האלה יש לנו דאגות אחרות. לא פעם רצתה כבר הממשלה להוציא חוקת אולפנא מיוחדת בדבר הקבליפיקציות. אמנם בעיקר אין אנו מתנגדים לאידיאה זו שהיא בלי ספק אידיאה בריאה והכרחית ואין שום ספק שהמורה צריך להיות מומחה ובעל קבליפיקציות. בכל זאת מצאנו שחוקה כזו שתחייב את המורים להמציא תעודות רשמיות תביא לנו לפי שעה יותר הפסד מרווח. מלבד זה לא קשה לראות מראש את הצרות שחוקה כזו תגרום להרבה חברים – מורים מסורים לתנועתנו ועוסקים במלאכת קודש זו כמה רבות בשנים – ותביא בעקבה בלי ספק גזרת רעב וכליה בעד המורים האלה שלא יהיה ביכולתם להוציא תעודות רשמיות המרשות להם לכהן במשרת מורה. מובן אפוא שיותר טוב שהמרכז בעצמו יסדר את שאלת המורים בלי התערבות חוקת הממשלה ולפיכך השתדלו באי כח המרכז להשפיע על הממשלה שלא להוציא חוקה זו ועד היום עלה הדבר בידינו. בזמן האחרון נשתנה המצב לטוב הודות לבית המדרש לרבנים "תחכמוני" שהרבה מגומריו בוחרים בעבודת ההוראה ומקבלים משרות מורים בבתי ספרנו. אצלם נפתרה שאלת הקבליפיקציות על ידי תעודת הגמר שמקבלים והמרשה להם לעבוד בתור מורים. עפי"ר מתאימים הם הבוגרים האלה לתעודת מורה בבית ספר. מלבד זה ייסדנו – בתרצ"ז – בוורשה פרו סמינריון בעד בני ישיבות המשמש בתור הכנה לסמינריון. תפקיד המוסד הוא להעמיד מורים של מקצועות התלמוד והתנ"ך בשביל בתי הספר שלנו – מורים אשר יוכלו להאציל על תלמידיהם מעושר רוחם המסורתית ולהיות למופת נאמן בהדרכת תלמידיהם. המקצועות הנלמדים בסמינריון הם: תנ"ך, תורת היהדות, פילוסופיה דתית, השפה והספרות העברית, דברי ימי ישראל, מתודיקה ופדגוגיה, תורת הנפש, מתמטיקה, גיאוגרפיה, השפה הפולנית, תורת הטבע. בתלמוד ופוסקים משתלמים התלמידים בישיבת "בית שמואל". אם יעלה בידינו להגשים את שאיפתנו ולפתח את המוסד הזה ולהעמידו על הגובה הדרוש והראוי, תוקל בהרבה שאלת המורים בייחוד ללימוד התלמוד והתנ"ך ואולי יעלה בידינו ליצור על ידו גם קורסים מיוחדים בשביל מורים למקצועות אחרים. מלבד זה נגשנו הפעם לפתוח בווילנה "ליצעאום" פדגוגי בעל זכויות מלאות.

בקורים

המרכז משתדל להרים את המצב הפדגוגי של בתי הספר על יד דרכים שונות: במקום הראשון עומדים הביקורים שנערכו בבתי ספר.

ערך רב להרמת המצב הפדגוגי של בית הספר יש בביקורים. בא כח המרכז בא ומבקר את בית הספר מכיר את המצב בו הוא נמצא ורואה מה שצריכים לתקן וממציא הוראות מיוחדות לוועד וחבר המורים איך לתקן את הדברים הצריכים תיקון. בשנתיים האחרונות מהדין וחשבון האחרון בוקרו על ידי מ. צ'פניק 83 בתי ספר. על ידי הד"ר כהנא 28 בתי ספר ועל ידי הפרופ. ווייס 4 בתי ספר. הרבה פעמים מבקרים הרבנים מהעיירות הקרובות את בתי הספר.

מלבד זה שלח המרכז חוזרים מוקדשים לבעיות חנוכיות שונות כדי להסב את לב המנהלים והמורים עליהן ועל פתרונן. חוזרינו נשאו אופי כללי ובהם נגענו בשאלות כלליות ביחס לכל בתי הספר. אולם המרכז התעניין גם בשאלות שונות וספציפיות של כל בית ספר ובית ספר, אפילו באלה המקומות שלא ביקר, באמצעות חילוף מכתבים והוראות שבעל פה.

בדרך כלל נחוץ להדגיש שלפי שעה העבודה הפדגוגית הולכת בעיקר בכיוון החזקת הידע הדתי, על ידי החוזרים המרובים, המכתבים והתביעות התכופות ובמידה ידועה עשינו חיל בנידון זה. בתי הספר קרובים הם לנו ולרוחנו יותר מאשר היו. בייחוד ראויה לציון ההופעה המשמחת שבהרבה בבתי הספר שלנו נתארגנו התלמידים בקני "השומר הדתי". בזמן האחרון התחלנו להכניס ולפתח בבתי הספר שלנו את הידע הלאומי באופן מעשי על ידי הכנסת המומנט הארצישראלי והעבודה בעד הקרן הקיימת לישראל.

ארגון המורים

על ידי המרכז נתארגן ארגון המורים, שמטרתו היא לעמוד על המשמר שלא תקופח משכורת המורה ולנהל מלחמה נגד המתחרים שהנם מהטיפוס של סוחרים יורדים, שאצטלית המורה אינה הולמת אותם, ושמפחיתים את מחיר העבודה על ידי התחרות בלתי הגונה. ארגון המורים מסדר את כל עניני המשרות, מחליף את מקומות העבודה בעד המורים ומעסיק מורים חדשים. משנת תרצ"ה-ז סדר הארגון 273 מורים-ות במקומות עבודה ובמקומות שפרצו סכסוכים בין המורים והוועד היה הארגון דואג בעד סדור העניינים לטובת המורים, במידת האפשרות. סכסוכים כאלה סודרו על ידי הארגון ב-47 מקומות.

המרכז דואג כמו כן בעד אלה המורים שמפאת מחלה או זקנה עזבו את משרתם ונותרו בלי פרנסה. בארגון המורים רשומים 1200 מורים.

מרכז הישיבות

שאלת הישיבות היא אצלנו שאלה בוערת עד מאד. אנו מכירים ורואים בישיבה את בית היוצר לנשמת האומה הישראלית. ובזמן ש"יבנה" היה יכול היה תומך בידי הישיבות בלי שום הבדל. בזמן האחרון נתארגן על ידי "יבנה" מחלקה בעד הישיבות. מטרת המחלקה היא להחזיק בישיבות הקימות ולארגן ישיבות חדשות. בשטח הפעולה למען הישיבות יש לציין את הישיבה "בית שמואל: על שם מנהיגנו ר' שמואל מוהליבר זצוק"ל בוורשה.

הישיבה הזאת דומה לישיבות אחרות ונבדלת רק בזה שמאפשרים בה לתלמידיה להשתלם בעברית, קורות ישראל וגם בשפת המדינה. הרבה תלמידים מופלגים בתורה התחילו לנהור אלינו ובקשו להכנס, אולם מחוסר אמצעים לא יכלנו לקבלם. בזמן האחרון נתקבל בתור ראש ישיבה הרה"ג ר' שרגא רייף שליט"א. כדאי להדגיש שתלמידי הישיבה משתלמים בהוראה אצל הגאון ר' שלמה דוד כהנא שליט"א.

מלבד זה נתארגנו ישיבות קטנות בערים אחדות בפולניה.

על יד הישיבה "בית שמואל" קיימת גם ישיבה חקלאית. תלמידיה לומדים חצי יום בישיבת "בית שמואל" ומחצית היום עובדים בשדה תחת השגחת אגרונום מלומד. בחורף בעת אשר אי אפשר לעבוד בשדה משתלמים הם בחקלאות באופן תיאורטי. בראשונה נמצאה הישיבה החקלאית על סולעץ 77 בשנה זו הייתה בוואלסקא 54.

בזמן האחרון התחיל להופיע על ידי הישיבה "בית שמואל" ומרכז הישיבות ירחון תורני ת.ה. "בית שמואל". הירחון הולך ומתפתח.

בתי כנסיות

הענף הכי צעיר בעבודתנו היא ההתאגדות של בתי כנסיות. מטרת ההתאגדות היא הרמת מצב בתי הכנסיות במובן החינוכי, לעבד את ההטפה ולתת לה תכנית, כדי שתתן במשך זמן מסוים את הידיעות הכי נחוצות להמון המתפללים. למטרה זו אנו שולחים אל בתי הכנסיות מטיפים שיטיפו על עניינים שונים.

בייחוד שמה ההתאגדות לב למשוך את הילדים אל תוך בתי הכנסיות וביום השבת בעת שהילדים אינם מבקרים את בתי הספר מסדרת ההתאגדות הרצאות בשביל הילדים. המרצים, הם מתלמידי הישיבה "בית שמואל" , בית מדרש לרבנים "תחכמוני" ו"השומר הדתי". המרכז משתדל להכניס את המומנט החברתי לתוך בית הכנסת, כדי לקשר את המתפללים ביניהם. אחת מפעולותיו בשטח זה הוא ארגון קופות לגמילות חסד. המרכז משתדל להשפיע על גבאי בתי הכנסת ומזכיר להם בכל הזדמנות והזדמנות את ערך הפעולה הזו ובמידת האפשרות תומך המרכז בידי הקופות המתקיימות.

ההסתדרויות והחברה

בזמן האחרון נגש המרכז לפעולה חינוכית רבה ומקיפה בין האוכלוסייה היהודית בפולניא להכניס בה את הרעיון הדתי-לאומי. העבודה הולכת בשורה הראשונה דרך ההסתדרויות הקרובות אלינו כמו ה"מזרחי" ו"תורה ועבודה". בייחוד אנו שמים לב אל הסתדרויות של בעלי מלאכה. למטרה זו אנו מכינים עכשיו ביחד עם "מרכז בעלי מלאכה דתיים" תכנית פעולה בשטח זה. גם לאלה מהמוני ישראל הבלתי מאורגנים שאי אפשר להגיע אליהם דרך הצינור ההסתדרותי אנו משתדלים באופנים שונים להגיע בכתב ובעל פה. השלוחים שלנו בבואם לאיזו עיר או עיירה מנהלים תעמולה בעד עיקרי החינוך שלנו. קוראים לאספות הורים ובעלי בתים אשר לפניהם משמיעים על אודות רעיוננו. למטרה זו אנו משתמשים בטובי חברינו היוצאים מדי פעם בפעם בהרצאה על ערכי היהדות וכדומה. בעיקר מנהלים אנו תעמולה רחבה בכתב. מכיוון שאין לנו עיתון יומי משלנו מנצלים אנו ספריות על יד בתי ספר ועל יד הסניפים. בספריות מארגנים מדי פעם בפעם הרצאות על נושאים שונים. בוורשה למשל ארגן הסניף "יבנה" בעזרת המרכז אוניברסיטה עממית, בה נושאים מרצים שונים הרצאות על נושאים שונים. כמו כן נתארגן קלוב מיוחד בעד גבאי בתי הכנסיות בעניינים חינוכיים הנוגעים לבתי הכנסיות. משתדלים אנו לנצל כל מאורע ומאורע בחיי האומה בכדי לחנך את ההמון, למשוך את תשומת לבו אל עיקרי היהדות וקנייניה. ככה למשל במלאת שמונה מאות שנה ליום הולדתו של הרמב"ם קבל המרכז "יבנה" על עצמו להחדיר את רוח הנשר אל שדרות העם על ידי הקדשת העבודה התרבותית וחלק מהלמודים לשמו ולזכרו. בקשר עם חגיגות הרמב"ם הוציאה הסתדרות "יבנה" תמונת הרמב"ם, שתי חוברות: הלכות תלמוד תורה והלכות דעות הנלמדים בבתי הספר ובחברות שונות ומונוגרפיה על דבר הרמב"ם, מעובדת על ידי הד"ר כהנא בשני חלקים: חלק א' – קורות חייו וחלק שני – ספריו והשקפת עולמו, בשביל המורים והמדריכים.

הוצאות

בזמן עבודתנו נוכחנו לדעת שיש חסרון גדול לחינוכנו הדתי לאומי בזה שאין לנו שום חומר עזרה בעבודתנו. אין הספרים הנחוצים, אין ספרי קריאה בעד התלמידים ואין ספרי עזר למורים ואין לנו ספרי קריאה והשתלמות בעד אלה אשר עוזבים את בית ספרנו והתוהים בעולם הגדול שנעשה בזמן האחרון זר לרוחנו.

בסוף שנת תרצ"ו נגש המרכז לתקן את המעוות עד כמה שאפשר. ביחד עם ההנהגה הראשית של "השומר הדתי" ארגן הוצאת ספרים מיוחדת ת. ה. "כנסת" בעד הנוער. ההוצאה הולכת ומתפתחת.

בתור הוצאות תמידיות מופיעות על ידי "יבנה":
א. ירחון לילדים ההולך ומשתפר מגליון לגליון ת. ה. "האהלה".
ב. הירחון "בית שמואל" ירחון תורני לרבנים, ראשי ישיבות ולומדים.
ג. רבעון לבני הנוער החפצים להשתלם ת. ה. "גוילין" בעברית ובפולנית.
ד. רבעון לאפולוגטיקה ת. ה. "אמת היהדות" בפולנית.

גם מוסף עברי למורים לשבועון של ה"מזרחי" ו"תורה ועבודה", "די יודישע שטימע". בו מצאו את ביטוין כל השאלות, הבעיות והפרובלמות המנסרות בחלל עולמנו. עכשיו אנו נגשים להוציא ירחון מיוחד המוקדש לשאלות האלו.

משנת הלמודים החדשה נגשים אנו להתחיל בפתרון השאלה הכאובה, שאלת ספרי לימוד. בתכנית ההוצאות יש ג"כ הוצאת ספרי קריאה בעד הנוער והמתבגרים.

ע"י הוצאת "כנסת" מופיעים ג"כ מדי פעם בפעם ספרים שונים: ככה למשל הופיע עד עכשיו, החלק הראשון של ספרו של הד"ר פלדמן "עת לחשוב" ובזמן האחרון הופיע בהשתתפות הקרן הקיימת לישראל – ספר חינוכי של הד"ר כהנא ת. ה. "דרך ציונה" בעד מורים ומדריכים.

תמיכות

המרכז תמך במוסדותיו במידה האפשרית. התמיכות הן באופנים שונים, בשורה הראשונה נמצאים המוסדות המרכזיים המשמשים את כל רשת חינוכנו כמו: הישיבה, הישיבה החקלאית, הפרו-סמינריון. אלה המוסדות נתמכים במידה שיהיה באפשרותם להתקיים. תמיכות לתקציב ניתנות גם לבתי ספר שונים הנמצאים במצב מסוכן וצריכים תמיכה כדי שלא יסגרו.

מלבד זה ישנן תמיכות למטרות מסוימות: מהן העיקריות הן, להשגת קונצסיא [זיכיון], בדק הבית, בנין, תזונה, מושבות ועניני ריפוי.

בדק הבית

לפי חקת האולפנא החדשה נתבטלו הקונצסיות הישנות ובתי הספר הצטרכו להשיג שוב קונצסיות חדשות ובקשר עם זה הצטרכו להמציא תעודת אישור הדירה מה שעלה בקושיים ודמים מרובים משום שלהרבה בתי ספר שלנו אין בניינים ודירות מתאימות. המשרד הוויבודזקי דורש בניינים ודירות לפי השגותיו הממשלתיות ומכאן צפויה הסכנה לבתי הספר שלנו שלא תהיה להם האפשרות לא רק לבנות בניינים חדשים אלא אפילו לתקן את הישנים ולהתאימם לדרישות החוק. המרכז עשה הרבה בשטח זה. השתדל בכל מאמצי כוחותיו לעזור לבתי הספר במה שהיה אפשר. הפעולות הלכו בכוונים שונים ובעיקר השתדלנו אצל השלטונות להשכלה והממשלה שלא לפסול את הדירות והבניינים ולמצוא עצה בכדי לאשר אותם.

מלבד זה תמכנו במוסדות כפי מדת יכולתנו בכדי שיוכלו לתקן את הבניינים שיש להם ולהקים בניינים חדשים. בעזרת המרכז הוקמו בניינים ישנים בהרבה עיירות, אך המצב עודנו איום וצריך לטכס עצה ולמצוא עזרה. הסכנה טרם נסתלקה מאופק עבודתנו ועוד היום נמצאים למעלה ממאה בתי ספר במצב מסוכן.

תזונה

דחוק הוא מצבם של היהודים בפולניה וטרגי שבעתיים הוא גורל הילד העברי, בן להורים עניים מחוסרי עבודה ופרנסה. המרכז התחיל בזמן האחרון בעבודה נמרצה בעד הזנת הילדים העניים. העבודה מתנהלת על ידי ועדה משותפת של כל ההסתדרויות החינוכיות על יד ההסתדרות "טאז". כיום ניזונים בבתי הספר שלנו קרוב ל-5000 ילדים. אמנם יש עוד הרבה ילדים בבתי הספר הצריכים לתזונה ואינם מקבלים, ואנו מקווים להרחיב את התזונה כשרק תמצאנה האפשריות.

מושבות

מלבד התזונה שאנו מנהלים בחדשי החרף, מארגן המושב בחדשי הקיץ מושבות בשביל ילדי בתי הספר ובעיקר בשביל הילדים העניים. המושבות שנתארגנו על ידי המרכז "יבנה" עומדות תחת פקוח מורים-מחנכים המשלימים את עבודת החינוך שהותחלה בבית הספר – גם שם במושבה. מלבד זה *** המרכז ביחד עם "השומר הדתי" מושבות העומדות תחת פיקוח מדריכים. למושבות האלו יש כבר אופי אחר. הן כבר יותר מחנה קיץ של תנועה שומרית. במקומות שאין באפשרות המרכז לארגן מושבות או שיש שם מושבות של הסתדרויות אחרות השומרות על עיקרי היהדות משתדל המרכז להכניס שם ילדים עניים מבתי ספרינו והוא משלם בעדם. המרכז משתדל לארגן מושבה גם בעד בני הישיבות וזה לא רק בעד בחורי הישיבות שלנו אלא של כל הישיבות בלי הבדל מפלגה וגוון.

מורים

ארגון המורים שעל יד "יבנה" משתדל לתמוך באלה המורים הצריכים לתמיכה. בייחוד תומך הארגון באלה המורים שמסיבות שונות - חולשה, זקנה, מחלה – חדלו לעבוד. בתכנית הארגון יש גם כן הצעה להתחיל בפעולת בטחון ממוות. בישיבות מנהלי הארגון כבר דנו הרבה פעמים בהצעה הזו והדבר עומד להתגשם. על יד ארגון המורים קיימת כמו כן "קופת מלווה" שבאה לעזרת המורים המחליפים את משרותיהם או כדומה וצריכים להלוואה. הענף הזה הוא ענף חשוב בעבודת הארגון ומפני המצב הכספי הלא טוב אי אפשר להיענות לכל המורים. רק כפי מדת האפשרות עושה הקופה הזו הכל למלא את דרישת המורים הזקוקים להלוואות.

גם "מרכז הישיבות" עוסק בענייני תמיכה. בני הישיבות פונים אל מרכז הישיבות בעניינים שונים והמרכז איננה בודק מאיזה ישיבה באה הבקשה. הוא עוזר לכל אחד ואחד כפי מדת יכולתו. על פי רוב פונים אל המרכז בענייני ריפוי, הוצאת הדרך וכד'.

המרכז תומך באלה השואפים ללמוד איזה מקצוע כדי שלא ליפול למעמסה על הציבור ובאופן אינדיבידואלי – מלבד הישיבה החקלאית – משתלמים כיום עשרות בחורי ישיבות שונות במקומות שונים בלמוד מקצוע ומלאכה. נחוץ לציין שמרכז הישיבות הוא הנהו היחידי במדינה המטפל בעניין זה בין בני הישיבות.

המרכז בא גם כן לעזרת הרבנים וראשי הישיבות אשר מקור הכנסותיהם נדלדל לרגלי המשבר. מחפש הוא עצות ומבקש מקורות הכנסה כדי שיהי' באפשרותו לתמוך בהם.

סכום

כשאנו מסכמים את עבודתנו רואים אנו שאמנם כן, לא כל השאלות כבר נפתרו, לא כל הבעיות מצאו את פתרונן. "נפתולי אלוקים" נפתלים אנו עם קשיים רבים הרובצים לרגלינו ואינם נותנים לנו לעבוד ולהתפתח כפי הצורך. עוד ישנם ילדים למאות, אלפים ורבבות המקבלים חינוך זר לרוחנו ולתורתנו, עוד ישנו נוער שאיננו יודע כלום מקדשי האומה וקנייניה. עוד יש ויש מה לתקן. גם בבתי הספר הקיימים כבר, לא הכל עוד כפי שצריך היה לראות. אבל בראותנו מה שהיה לנו לעבור עד שהגענו עד הלום, כמה גדולים היו המכשולים ששמו לרגלינו מבית ומחוץ מתוחמים אנו ומלאי תקווה אנו חותרים לקראת העתיד, לקראת אותו יום בו יקוים "ומלאה הארץ דעה – את ה' – כמים לים מכסים".

סטטיסטיקה

הסטטיסטיקה של בתי ספר שלנו לקויה היא בהרבה בחינות מסיבות שאין כאן המקום לפרטן. המצב הולך ומשתפר על ידי הביקורים הנערכים בבתי הספר. לעת עתה המצב איננו עוד מתוקן מפני חוסר אמצעים ואנשים מתאימים. בכל זאת אנו מוסרים כאן רשימה של הנקודות שאיתם אנו נמצאים ביחסים. ביניהם ישנם כאלה שאינם כל כך מהודקים אתנו אבל הרוב המכריע עומד תחת השפעתנו.

מספר הנקודות הקשורים במרכז "יבנה" בראשית שנת תרצ"ח

1. אנטופול – תבונה, 2. אוגוסטוב – תלמוד תורה – יבנה, 3. אננופול – יבנה, 4. אלכסנדר ע"י לודז – יבנה, 5. בילסק פודלסק – ת"ת יבנה, 6. בילו בילסקו – יבנה, 7. בילגוריי – יבנה, 8. בז'זין – יבנה, 9. בנדין – תחכמוני, 10. בקלז'בה – תחכמוני, 11. בריסק ענ"ב – תחכמוני, 12. ביליסטוק – בית מדרש לרבנים, 13. [ביליסטוק – ] א. גולדברג, 14. [ביליסטוק – ] ל. עקשטיין 15. בוברקה – יבנה, 16. בלכטוב – יבנה, 17. ברנוביטש – יבנה, 18. ביליצ'ה – יבנה, 19. ברסלב – יבנה, 20. בוצ'ץ – יבנה, 21. ברודי – יבנה, 22. בוכניה – יבנה, 23. בז'זין – יבנה, 24. ברזנה – יבנה, 25. ברזה קרטוסקה – מזרחי, 26. בוסקו זדרוי – יבנה, 27. כזנוב – יבנה, 28. צ'יכנוב – יבנה, 29. צ'ינסטחוב – יבנה, 30. כלם – יבנה, 31. כמילניק – יבנה, 32. צ'יז'ב – יבנה מת"ת, 33. צ'רטקוב – יבנה, 34. חודץ' – יבנה, 35. דובינקה – יבנה, 36. דזילושיץ – יבנה (נסגר), 37. דמביצה – יבנה, 38. דרוהיצין – תורה ודעת, 39. דוברומיל –יבנה מת"ת, 40. דרצ'ין – יבנה, 41. דוקשיצא – ישיבה קטנה, 42. דרבנא – יבנה, 43. דוקשטי – יבנה, 44. דיווין – יבנה (נסגר), 45. דרובין – יבנה, 46. איישישקי – יבנה, 47. פרמפול – יבנה, 48. גרודזינסק מז. – יבנה, 49. גורליץ – חדר עברי, 50. גרודק ביאל. – חדר עברי, 51. גרבוביץ – יבנה, 52. גולינה – יבנה, 53. גרודק יג. – יבנה מת"ת, 54. גרודזיונדז – יבנה, 55. הנצביץ' – תורה ודעת, 56. הורודישץ – יבנה, 57. יבורזנה – יבנה, 58. יוזפוב ביל. – יבנה, 59. יסלה – חדר עברי יבנה, 60. ינדזיוב – יבנה, 61. ירוסלב – יבנה, 62. ינוב לוב. – יבנה, 63. ינוב ביל. – יבנה, 64. ינוב קובר. – תבונה, 65. ינוב סוק. – יבנה, 66. יבורוב – יבנה מת"ת, 67. יז'ורני – ישיבה, 68. קמין קושירסק – התחיה, 69. קלשצ'יל – תחכמוני, 70. קולו – יבנה, 71. קונין – יבנה, 72. קליש – תחכמוני, 73. קנישין – יבנה, 74. קילץ – תושיה, 75. [קילץ – ] יבנה, 76. קרקו – תחכמוני, 77. [קרקו – ] יבנה, 78. קרשניק – יבנה, 79. קרסנוברוד – יבנה, 80. קמיונקא סטר. – יבנה, 81. קוברין – יבנה, 82. קלצ'ב – יבנה, 83. קומרנה – יבנה, 84. קיקול – יבנה (נסגר), 85. קונסק – יבנה, 86. קורליץ – יבנה, 87. קלמנטוב – יבנה, 88. קמיונקא סטר. – יבנה, 89. קרילוב – יבנה, 90. קובלינסקי – יבנה, 91. קמינץ – חינוך ילדים, 92. לובנא – תורה ודעת, 93. לובישוב – יבנה, 94. לכבה – יבנה, 95. לודז – תחכמוני, 96. [לודז – ] פסטרנק, 97. ליזבסק – יבנה, 98. לובלין – יבנה, 99. לושיץ – יבנה, 100. ליפסקא – יבנה, 101. לידה – יבנה, 102. לובומל – תחכמוני, 103. לכביץ – תורה ודעת, 104. לאסקי – יבנה, 105. לנציץ – יבנה, 106. למברג – יבנה מת"ת, 107. לוביץ – יבנה נסגר, 108. לומזה – תורה ודעת, 109. לובצ'ה – יבנה, 110. מיכוב – חדר עברי, 111. לבנה – יבנה, 112. מקוב מז. – יבנה, 113. מוגל יצה – יבנה, 114. מזריץ קוריץ – יבנה, 115. אמשינוב – יבנה, 116. מיכלישקי – יבנה, 117. מודליבוזיץ – יבנה, 118. מישניץ – יבנה, 119. מצ'יוב – יבנה, 120. מיקשביצה – יבנה, 121. ניבי קורצין – תושיה, 122. נובגרודק – תורה ודעת, 123. נובידבור – יבנה, 124. נובי מיסטו – יבנה, 125. נובי סונץ – יבנה, 126. ניסביזש – בית ספר עברי, 127. נובי מיסטו דרעווני – יבנה, 128. נובי טרג – יבנה, 129. אוסטרוביץ – מזרחי, 130. אוסטרולנקה – יבנה, 131. אפאטוב – יבנה, 132. אסטרוב מזוב. – תחכמוני, 133. אסטרוג – יבנה, 134. אוז'רוב – תחכמוני, 135. אסטרין – עברי דתי, 136. אולקניקי – יבנה, 137. פצנוב – יבנה, 138. פינצ'ב – יבנה, 139. פלוצ'ק – יבנה, 140. פודבלציסק – ת"ת, 141. פולטוסק – יבנה, 142. פודקמין – יבנה, 143. פרוכניק – מת"ת, 144. פרובוזקנה – יבנה, 145. פוריסוב – ת"ת, 146. פרצ'ב – יבנה, 147. רוז'ב – יבנה, 148. רדום – יבנה, 149. רבה מז. – יבנה, 150. רצ'קי – יבנה, 151. רבה רוסקא – יבנה, 152. רימנוב – יבנה, 154. רופשיצה – יבנה רייגרוד – יבנה, ת"ת, 155. סנוק – יבנה, 156. סמבור – יבנה, 157. סקידל – תורה ודעת, 158. סוויסלוץ – תורה ודעת, 159. סוכצ'ב – יבנה, 160. סלונים – תחכמוני, 161. סלומניקי –יבנה, 162. סטופניצה – יבנה, 163. סנדומירז – יבנה, 164. שדלץ – יבנה (נסגר ונפתח), 165. סנוב – יבנה, 166. סוקולקא – יבנה, 167. סוסנוביץ – יבנה, 168. סטניסלבוב – תלמוד תורה, 169. סלופצא – יבנה, 170. שידלוביץ – יבנה (נסגר), 171. שצ'ברשין – יבנה, 172. סמיטיץ – יבנה, 173. שיניובקה – תורה ודעת, 174. סופרשל – יבנה, 175. שעלעץ ע"י ישולדה – יבנה, 176. סטולין – יבנה, 177. שצ'קוצין – יבנה, 178. סופוצקין – יבנה, 179. סטביסק – ת"ת, 180. סובלק - חכונה, 181. סובין – יבנה, 182. סוקל – יבנה, 183. סטשוב – יבנה, 184. סלונים – קדימה, 185. סוכולובי – יבנה, 186. טרנוב – יבנה, 187. טומשוב לוב. – יבנה, 188. טרנופול – יבנה, 189. טורק – יבנה, 190. טלומץ – יבנה, 191. טלושץ – יבנה, 192. טרנוגרד – יבנה, 193. אושצילוג – יבנה, 194. אזשרוב – יבנה, 195. אוהנוב – יבנה, 196. וויסקיסקי – יבנה, 197. ווילון – יבנה, 198. ורשה – מזרחי, 199. [ורשה – ] מזרחי לנערות, 200. וודזיסלב – יבנה, 201. וולקוביסק – יבנה, 202. וושילשקי – יבנה, 203. ווישליצה – יבנה, 204. וויסוקה מאז. – יבנה, 205. ווישוגרוד – יבנה, 206. וויזנא – תחכמוני, 207. וולפע – תחכמוני, 208. וושליקוב – תושיה, 209. ווילנא – עזרה, 210. [ווילנא – ] א. רובינשטיין, 211. [ווילנא – ] תורת אמת, 212. [ווילנא – ] תחכמוני, 213. [ווילנא – ] פרלמן, 214. [ווילנא – ] יהודיה, 215. [ווילנא – ] יבנה, 216. וויסוקא ליט. – יבנה, 217. וואלצין – יבנה, 218. זלוב – תחכמוני, 219. זבלודוב – תחכמוני לנערים, 220. [זבלודוב – תחכמוני] לנערות, 221. זשעטל – יבנה, 222. זברש – יבנה, 223. זלטשב – יבנה, 224. זשיררדוב – יבנה, 225. זעלווע – יבנה, 226. זלושצ'י – יבנה, 227. זאגוראוו – יבנה, 228. זשוראוונא – יבנה, 229. זשבינקא – יבנה, 230. אוקיניקי – תחכמוני, 231. גלובוקה – ישיבה קטנה "אור המאיר", 232. ישינובקה – יבנה, 233. קלצק – תורה ודעת, 234. טומשוב מז. – יבנה.

בתי הספר העליונים של המזרחי הם:

בית המדרש לרבנים "תחכמוני" ורשה, יש לו ועד מפקח מיוחד.
הישיבה "בית שמואל" תחת השגחת הרב רייף.
הישיבה החקלאית ע"י הישיבה "בית שמואל".
הפרוסמינריון למורים ללימודי קודש תחת השגחת מגר. מילגרוים.
סמינריון לגננות בווילנה תחת הנהלת הוועד המאוחד.


בתי ספר תיכוניים:

בית מדרש עליון "תחכמוני" ביליסטוק.
בית ספר תיכוני "תושיה" וילנה תחת השגחת הועד המאוחד עם זכויות ממשלתיות.
"תחכמוני" בקרקוב תחת הנהלת ועד מיוחד של ה"מזרחי" בקרקוב.
קורס עליון למסחר בוורשה.
לפני שנתיים עשינו ניסיון לארגן בית ספר תיכוני למסחר בוולקוביסק אך מסיבות אידיאולוגיות הוצא המוסד הזה מרשימת המוסדות שלנו.


ס"ה

מוסדות בתי ספר כלליים, עבריים וישיבות קטנות
(מלבד קורסים לגדולים ובעלי מלאכה) 235
בתי מדרש לרבנים 3
תלמידים (מלבד גליל וילנה) 23,567
ארגון המורים מונה 1,200




הדפסה