זכור - אמונה בימי השואה

תחקיר חודש שבט  תשע"ח - ט"ו בשבט בגרמניה הנאצית


  • ממדף הספרים
    בשביל הזיכרון – סדרה חדשה, 28 (כסלו תשע"ח), בהוצאת בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם
    גיליון זה מוקדש לדיון במקומו של מעגל השנה בעולמם של היהודים באירופה בתקופת השואה ומאמריו עוסקים הן במעגל השנה היהודי הן במעגל השנה של הסביבה הלא יהודית והמשטר הנאצי.
    הגיליון פותח במאמרה של ההיסטוריונית אלישבע קרליבך המציגה את התמודדותם של היהודים באירופה עם אתגר החיים בצילו של לוח השנה הנוצרי. קרליבך מראה כיצד התמודדו בני הקהילות היהודיות באירופה של העת החדשה המוקדמת עם מעגל השנה של התרבות השלטת מצד אחד תוך ניסיון לשמר את לוח השנה היהודי מצד אחר. לוח השנה העברי, כך היא טוענת, הוסיף להישמר ולהיות מאפיין יסוד של החיים היהודיים גם בעידן האמנציפציה, על אף שחיקתם של מרבית דפוסי החיים היהודים המסורתיים.
    תהליך הנאציפיקציה שהתרחש בחברה הגרמנית משנת 1933, בעקבות עלייתו של המשטר החדש, היה כרוך בכינונו של מעגל זמן שנתי חדש. הנאצים המציאו חגים חדשים ויצקו משמעות חדשה לחגים נוצריים ולאומיים גרמניים קיימים. המאמר השני בגיליון מציג את מאפייני היסוד של מעגל השנה הנאצי ומאיר את דרכי ההתמודדות של יהודי גרמניה עם החיים בצילו – הן ברמת הקהילה הן ברמת הפרט והמשפחה. המאמר מראה גם כיצד עוררו התפתחויות אלו אצל יהודי גרמניה התעניינות מחודשת במעגל השנה העברי.
    שני המאמרים האחרים בחוברת מאירים את התמודדותם של היהודים עם משמעותו של הזמן היהודי בעיצומם של ימי השואה. מיכל דבורה שיוביץ מאירה את הדרכים שבהן ציינו היהודים בגטו ורשה את חג הפסח לאורך תקופת קיומו של הגטו. המאמר מראה כיצד התמורות בנסיבות החיים של היהודים בגטו והמשברים שאיתם התמודדו בשנים 1940 עד 1943, מאז כינונו של הגטו ועד ימי המרד, שבו ועיצבו את משמעותו של החג בשנים אלו. פרק המאמרים העיוניים בחוברת נחתם במאמרו של אברהם רוזן שמציג את התמודדותם של יהודים עם אתגר שימור לוח השנה העברי במחנה אושוויץ בתנאים שבהם עצם המעקב אחרי מהלך הזמן היהודי דרש מאמץ עצום.





  • © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016