זכור - אמונה בימי השואה

תחקיר חודש אב   תש"פ - קינות פרטיות על השואה


  • עדויות
    טיוטת הצעה להכרזת ימי אבל על הרג בית ישראל מאת הרב חזקיהו מישקובסקי, טבת תש"ה
    א. המצע
    קול נהי נשמע מציון, איך שודדנו! אל דמי לך.

    ב. המטרה
    לעורר את כל היישוב על כל זרמיו ושדרותיו ועמו את שרידי הגולה מעבר לים להשתתף באבל האומה על עם ה' ובית ישראל כי נפלו בחרב.
    לעורר רחמי אבינו שבשמיים, על שארית פליטת עמו, המפרפרת בין צפרני משחית עולם, ומוצאת יום יום להורג, שומר ישראל שמור שארית ישראל, ויאמר למשחית הרף!
    להפגין כלפי כל האנושיות, כי אות קין חרות במצחה, ע"י אדישותה הנוראה לנוכח עם מוצא להרג, גם מתרפה במשמרתו, חבר הוא לאיש משחית, ולזעזע את מצפונה בשעת ההכרעה המתקרבת, אשר בה יחרץ גורל עמים, ולב מלכים ושרים ביד ד'.

    ג. הפעולות בקוים כלליים
    א. כינוס רבני
    ב. שבעת ימי אבל
    ג. יום צום ואבל, קבוע לדורות

    ד. תיאור כללי
    1. כינוס רבני
    ליום קבוע בחצי טבת בערך יוזמנו כל רבני ארץ ישראל לכינוס רבני בחורבת רבי יהודה החסיד, דוגמת הכינוס הרבני שהי' בכסלו תש"ג.
    2. שבעת ימי אבל
    בכינוס זה יוכרז על שבעת ימי אבל בחצי הראשון של שבט, לכל היישוב, ולכל קבוצות הגולה, מקומות אשר דברינו מגיע. בשבוע של אבל זה כל האומה באבלות.
    א. ממעטין בשמחה...
    ב. ממעטין במשא ומתן...
    ג. ...קובעים כל יום חצי שעה לימוד משניות לזכרון הק'
    ד. ליום אחד משבעת ימי האבל, מכריזים צום... שעה אחת מיוחדת שעת אבילות, לשבת על הארץ בחליצת מנ'
    ה. ליום אחד של השבעה מתכנסים בי-ם או בת"א, לכינוס יישובי, אשר ישמש כלפי פנים לחשבון הנפש...
    3. יום צום קבוע לדורות
    הכינוס מכריז על יום צום קבוע לדורות, אם ביום הצום של האבל [אחד משבעת ימי האבל הכלליים שהוצע להכריזם באותה שנה] או יום אחר, שבו נתרבתה הרעה. לצום זה יהי' חומר ת"ב [תשעה באב] (רק אין ליל עמו), וזאת תהי' תקנה גדולה לדורות.

    [מנחם אליעזר מוזס, "גילויים חדשים על ההצעה לקביעת 'יום השואה'", המודיע (י"ב בטבת תשס"ה), עמ' 20]


  • Claims Conference
    © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016