זכור - אמונה בימי השואה

תחקיר חודש סיון  תשע"ט - "למה נקרא שמו סיני, שמשם ירדה שנאה לישראל"


  • ממדף הספרים
    בשביל הזיכרון – סדרה חדשה, 32 (ניסן תשע"ט) יומנים בתקופת השואה, ביה"ס הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם

    ההיסטוריון יאנוש שטויאר שבוחן במחקר חדש את השתקפותה של עליית המפלגה הנאצית לשלטון ביומניהם של בני התקופה. באמצעות היומנים המאמר קורא תיגר על התפיסה שלפיה רבים מהגרמנים היו אדישים לנוכח פעילותו של המשטר החדש או השלימו איתה בעיקר בלית ברירה. ההיסטוריונית חוי דרייפוס מציגה במאמרה תמונה רחבה של תופעת כתיבת היומנים במסתור ומנתחת את נסיבות הכתיבה במסתור. לטענתה המרחב המצומצם שבו חיו הכותבים ולא פחות מכך קשיי השעמום ו"הזמן הריק" שאיתם נאלצו להתמודד השפיעו השפעה רבה הן על עצם הפנייה לכתיבה הן על תכניה. אסתר פרבשטיין מציגה במאמרה את יומנו של הרב יוסף-יצחק גוזיק מהעיירה דוּקלה שבגליציה המזרחית. המאמר מאיר את איכויותיו הספרותיות יוצאות הדופן של יומן זה ומנתח את התפיסות הדתיות של הכותב ואת היחס המורכב בין חוויותיו בעולם החיצוני לבין עולמו הפנימי. שרה רוזן מציגה במאמרה את יומנו של העיתונאי ואיש הציבור ליפמן קונשטאד מהעיר רדאוץ שברומניה שגורש עם בני קהילתו לגטו דז'ורין שבטרנסניסטריה, שם שימש מזכיר ועד הקהילה. רוזן מציגה את הרקע ההיסטורי המורכב ומראה כיצד כתיבתו של קונשטאד מושתתת במידה רבה על הפרספקטיבה העיתונאית.




  • © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016