זכור - אמונה בימי השואה

תחקיר חודש אדר א-ב  תשע"ט - פורים בגטו לודז'


  • ממדף הספרים
    בשביל הזיכרון – סדרה חדשה, 31 (כסלו תשע"ט) שמונים שנה לפרעות "ליל הבדולח", ביה"ס הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם

    גיליון זה של בשביל הזיכרון מציין שמונים שנה לפרעות "ליל הבדולח" בגרמניה ובאוסטריה. הגיליון פותח במאמרו של דניאל סימנס על מקומו של ארגון האס-אה (פלוגות הסער) הנאצי בפרעות. סימנס מראה כי על אף חיסולה של צמרת הארגון בקיץ 1934 במסגרת הטיהור הנאצי המכונה "ליל הסכינים הארוכות", הוסיף האס-אה להיות גורם מרכזי בהדרת היהודים והשאיפה לסילוקם. המאמר מראה כיצד האלימות של פעילי אס-אה כנגד יהודים ברחבי גרמניה בליל הפרעות היא המשכו ושיאו של מהלך זה. מאמרו של כריסטוף קרויצמילר מציג דפוסים של המשך האלימות הכלכלית האנטי-יהודית של המפלגה הנאצית והמשטר הנאצי. באירועי נובמבר 1938 הגיעה האלימות הכלכלית נגד היהודים לשיא נוסף ושמה קץ לפעילות העסקית הגוועת של היהודים בערי השדה.

    ההיסטוריון וולף גרונר מתאר במאמרו תמונה מורכבת הן של שאר האזרחים הגרמנים הלא יהודים שהשתתפו בפעילות האלימה הן של קולות מחאה והתנגדות בחברה הגרמנית והן של תגובות היהודים לפרעות. מאמרו של גרונר מלמד כי גרמנים רבים, שחלק ניכר מהם כלל לא השתייכו למפלגה הנאצית או לאחד מארגוניה, השתתפו בהתקפות אנטי-יהודיות אלימות ובביזת רכוש. עם זאת גרונר מראה כי האירועים האלימים של 1938 עוררו בעיקר בברלין תופעות של ביקורת ואפילו מחאה בקרב גורמים באוכלוסייה הלא יהודית. גם בקרב היהודים עלו קולות של מחאה ולעיתים אפילו ניסיונות של עמידה מול הפורעים.

    חוקר המחשבה היהודית אור שרף מתמודד במאמרו עם סוגיית ההשפעה של "ליל הבדולח" על הגותו ועל פעילותו של מרטין בובר שעלה לארץ ישראל חודשים אחדים לפני הפרעות. שרף עומד על המתח המעניין בין השפעת הפרעות על בובר עצמו – הרס ביתו, פגיעה כלכלית ומורלית קשה – לבין ההשפעה המועטה של האירועים על הפילוסופיה ותורת המוסר שלו. המתח הזה ניכר, לטענתו של שרף, בדגשים השונים במאמריו הפובליציסטיים שבהם כתב על ענייני השעה לעומת כתיבתו הפילוסופית המופשטת יותר שכמעט לא ניכרה בה תמורה.





  • © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016