קינה מאת הרב אלחנן היילפרין
הגאב"ד ד'גאלדערס גרין, לונדון

זאש תוקד בקרבי, עת אעלה על זכרוני,
את הצרות אשר מצאוני, עם בליעל בענות אותי.
נצר זדון מזרע עמלק, התגאה בלבו, זרע עם קודש כולו להשמידו.
לעמו אמר לכו ונכחידו, ולא יזכר ישראל עוד בשמו.

מיהר וביצע את אשר זמם לעשות,
חידש ענויים קשים ומיתות משונות.
משנת ה'תרצ"ט שש שנים היה המלאך המות בעצמו
פי עשר על יוצאי מצרים השמיד בחמתו.

אז לעיני השמש נעשו מוראות, צאן קדשים נשחטו לאלפים ולרבבות.
בחניקה ושריפה וכל מיתה חמורה, ישישים עם טפים הומתו בחבורה.

רבבות מזבחות ורבבות עקידות, ואין די לאשים ואין די לעולות.
אש תמיד תוקד בלבו של עם, אש של אושוויץ לא תכבה לעולם.
ישיני מכפלה אייכם? ומשה ציר נאמן,
לחלות פני איום על אשר קרני, ואיה הבטחה ישראל לא אלמן?
קלני מראשי מזרועי קלני.

העל אלה תתאפק, א-ל נורא באלמים. ולא תקום למשפט, ויעלו מושיעים.
ותקום דם טהור א-ל מלא רחמים, התוסס כדם הנביא ביום הכפורים.
תורה תורה אל תחשי מיגונך, על נפשות צדיקים וחסידים זעקי לפני קונך,
בעלי תריסין אדיריך אבדו מישראל, עת הפך למדורות אש גולת אריאל.
העוד לא רוחמה אום אני חומה, הלשבר בת עמי עוד די לא אמרת.
הנשא שופט הארץ, השב גמול על גאים,
שבעתיים אל חיק מענינו תשיב כאשר דברת.

שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם, וכנה אחריך משוכה תנחם בכפליים,
בנה מקדשך השמם, ואז אנחם. בשובך את שבותינו לעיר דוד לירושלים.


[הקונטרס]

הדפס