מן המחקר
- 12/27/2018
- תכנית אירופה ההונגרית 1/18/2018
- משה פראגר, המרידה הנאצית בהסטוריה 1/8/2017
- ג'וינט והחינוך האורתודוקסי בווילנה בראשית מלחמת העולם השנייה 11/1/2016
- הרב שמואל טוביה שטרן 5/5/2016
- אסתר פרבשטין 4/18/2016
- מצגת של יוסי וילנר על בית הכנסת בטיקטין 2/23/2015
- יום השואה 1/1/2015
- תהליכי רצף ותמורה בישיבה הליטאית 7/8/2014
- מנהיגות ושיקום 6/5/2014
- הרב אברהם זמבה, השטיבלך בוורשה 12/17/2012
- י. מישאל / בית מדרש לרבנים תחכמוני בוורשה 12/17/2012
- יעקב רואי, "חג הפסח מול המשטר הסובייטי", בר-אילן – ספר השנה, כד-כה (תשמט), עמ' 173--195 3/25/2012
- הרב יוסף אפשטיין, "ישיבת מיר" (מתוך אתר דעת): 6/9/2011
- אלברט קגנוביץ', 2/9/2011
- "בריחה ממחנות ההשמדה בהלכה" : 11/7/2010
- פעילותו של מנהיג פא"י , בנימין מינץ 2/18/2010
- ינו שיק, "האורתודוקסיה אחרי השחרור" 1/21/2010
- אסתר פרבשטין , 'מעין ושמו "בית יעקב"' 12/24/2009
- הנהגה רבנית בשואה 11/12/2009
- אומנות בתי הכנסת בפולין 7/22/2009
- החנוך הדתי 'יבנה' בליטא 7/22/2009
- הרשת החינוכית של "אגודת ישראל" בפולין, 5/24/2009
- הרב חיים זייצ'יק 3/26/2009
- הרב יהושע גרינוולד 3/26/2009
- בית המדרש האורתודוקסי לרבנים בברלין 2/26/2009
- השימוש בדרשה ובסיפור החסידיים במבואות לספרות הרבנית 1/26/2009
- הרב שמואל משה רובינשטיין 9/28/2008
- אבלים אנו כל ימי חיינו עלי אדמות
בתוך "זיכרון בספר" 8/6/2008 - החינוך בלודז' בצל השואה
ד"ר חיים שלם 7/2/2008 - החינוך התורני בוורשה הכבושה ובגטו ורשה 1939-1942
שרין דוד 6/3/2008 - המנהיגות הרבנית בהולנד בתקופת השואה
דפים לחקר תקופת השואה
דן מכמן תשמ"ט 3/10/2008 - הרב זלמן ברוך רבינקוב, תרמ"ז–תש"א (1887–1941) 10/14/2007
- הרב דוד אביגדור
(כ' תשרי תרנ"ח – ראש השנה תש"ג 9/11/2007 - זיכרונות הרב יעקב אביגדור מדרוהוביץ'
אסתר פרבשטין 8/5/2007 - "על חטא שחטאנו לפניך"
מצוות הווידוי וקיומה בתקופת השואה 9/21/2006 - עניני קבורה – חסד של אמת
אסתר פרבשטין
בתוך: בסתר רעם, עמ' 251–253 7/30/2006 - על הספר "ידי משה"
כתביו של הרב משה קלנברג 6/29/2006 - שמד וגיור בימי השלטון הנאצי
קטעים מתוך מאמרו של דן מכמן.
עלון פרשת השבוע, אוניברסיטת בר-אילן 5/22/2006 - מתוך מאמרו של מרדכי פלדיאל ולחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים
בתוך קובץ מחקרים יד ושם 5/3/2006 - הרב הנער והפליטים בבודפשט 1944
אסתר פרבשטין
בתוך: דפים לחקר השואה, כ (תשס"ו), עמ' 85–111. 4/9/2006 - חג הפסח בגטאות הגנראל גוברנמנט
חיים שטראוס
משואה, ח (תש"ם) 3/27/2006 - קטעים ממאמרו של נ. קצבורג, בתוך "תולדות השואה"
קצבורג, בראהם – ירושלים 1/31/2006 - קטעים מתוך ספרו של רוני שטאובר
"הלקח לדור" - שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים
ירושלים - תש"ס 1/15/2006 - התקווה, הניצחון, חווית השחרור – אוסף עדויות
בתוך: קובץ יד ושם, כה (תשנ"ו) 1/5/2006 - "פועלי אגודת ישראל" ו"אגודת ישראל"
במחנות העקורים באיטליה, בשנים 1946-1945
מתוך מאמר של שמואל רזניקוביץ' 12/4/2005 - כ' סיוון
יום הזיכרון לשואת יהודי הונגריה 11/7/2005 - ילדים ונוער בתקופת השואה
קטעים ממאמרה של דליה עופר 10/5/2005 - רבי נפתלי שטרן ז"ל
חזן ראשי של קהילת יראים בסאטמר והתפילות שכתב במחנה וולפסברג
קטעים מתוך מאמרו של נחמן כהנא 9/29/2005 - נשים יהודיות מהונגריה
באושוויץ-בירקנאו ב- 1944
קטעים מתוך מאמרה של לאה לנגלבן 8/11/2005 - קטעים מתוך ספרו של דוד דוידוביץ
"בתי כנסת בפולין וחורבנם" 8/8/2005 - קבוצת ה'צנרשאפט' כדוגמה להתארגנות נשים
לעזרה הדדית במחנות
קטעים מתוך מאמרה של יהודית תידור-באומל 6/9/2005 - ק-ל נקמות הופיע
על פי מאמרו של יונה עמנואל
מתוך "המעיין" תמוז תשמ"ג 3/4/2005 - מתוך "מגילת השואה" -
קינה על חורבן בית ישראל באירופה
משה פראגר, "אלה שלא נכנעו" 2/13/2005 - מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין
עיני העדה
בתוך ספרה "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב. 1/27/2005 - חיים דתיים יהודיים תחת השלטון הנאצי
קטעים על פי מאמרו של פרופ' דן מכמן, בתוך "השואה וחקרה" 1/12/2005 - בסתר רעם
קטעים מתוך ספרה של אסתר פרבשטיין 1/12/2005 - קידוש השם
קטעים מתוך ספרו של שמעון הוברבנד 1/12/2005 - מתוך מאמרה של לאה פרייס
אחים זרים ואחים לצרה"
בתוך ילקוט מורשת "תעוד וחקר השואה" 11/27/2004 - על משמר הבריאות
מתוך מאמרו של ד"ר דבורז'צקי
בתוך "ירושלים דליטא במרי ובשואה 11/25/2004 - בצל השכינה, בצל האמונה
קטעים מספרו של אליעזר ברקוביץ 9/22/2004 - מתוך "מתורה עם דרך ארץ עד מחנה הריכוז"
הנהגה רבנית בתקופת השואה 8/22/2004 - "קול בכיות" – השואה והתפילה
על פי ספרה של יהודית תידור באומל 7/19/2004 - מתוך ספרה של אילנה רוזן "באושוויץ תקענו בשופר"
ניצולי קרפטוס בישראל מספרים על עצמם ועל קהילותיהם בשואה. 6/15/2004 - ילדים ונוער בתקופת השואה
קטעים ממאמרה של דליה עופר 4/28/2004 - להיות יהודי בצרפת
מתוך מאמרה של רנה פוזננסקי 3/23/2004 - מסתור בקרב משפחות נוצריות
מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין 'עד יעבור זעם' 2/25/2004 - החינוך התורני 2/2/2004
- המאפיינים של התנועה הפרטיזנית היהודית 1/1/2004
- קבוצות פרטיזניות יהודיות 1/1/2004
- האשה הדתית בשואה
קטעים מתוך הרצאה של שולמית אימבר,יד ושם 11/30/2003 - "מכתבו של ניצול"
קטעים ממאמרה של אסתר 'לא צמא למים' פרבשטיין
מתוך "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב 8/4/2003 - על פי מאמרה של אסתר פרבשטיין
מתוך "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב 7/6/2003 - קטעים ממאמרו של יהושע אייבשיץ:
"הספר בתקופת השואה" 6/1/2003 - קטעים מתוך מאמרו של פרופ' ישראל גוטמן:
"יהודי וורשה בימי השואה".
מתוך תולדות יהודי וורשה, ירושלים 5/8/2003 - קטעים על פי מאמרה של אסתר פרבשטיין,
מתוך 'בסתר רעם', מוסד הרב קוק, תשס"ב. 3/13/2003 - קטעים על פי מאמרה של פרופ' יפה אליאך:
'שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות הרכוז הנאציים'
"יד ושם", ירושלים, תשד"מ – 1984 2/13/2003 - פרופ' גרשון גרינברג
- שתי תגובות רבניות לשואה
- "לבנות החרבות – עגונות השואה"
- מבוכניה לבודפשט – מבצעי בריחה של יהודים מפולין להונגריה
אסף ידידיה - בצריפי הנערים באושוויץ, 1944
אסתר פרבשטין - הרב שלמה זלמן אונסדורפר, שפתי שלמה (מונטריאול תשל"ב)
- קטעים ממאמרו של יהויקים כוכבי:
"השלב האחרון בקורותיה של יהדות גרמניה 1938 - 1943, ימי נובמבר 1938" - קטעים ממאמרה של שרה קפלן
זכרון השואה והנצחתה על ידי היהדות החרדית
ירושלים - תש"ס - מתוך מאמרה של אסתר פרבשטין, "אני רוצה להיות שייך ליעקב",
- נתן כהן, '"עיני עיני יורדה מים" זיכרונות הרב אלתר יצחק אייזיק ויינברגר (וויינבערגער)'
האשה הדתית בשואה - (קטעים מתוך הרצאה של שולמית אימבר,יד ושם )
הביטוי המובהק בהישרדותה של האשה הדתית בתקופת השואה, מתגלם ביחסה להדלקת נרות שבת. העובדה שעדויות רבות עוסקות בנושא מעמידה אותנו על המשמעות הרבה שייחסו הנשים לקיום מצווה זו. פעולת הדלקת הנרות, או משלא התאפשר להדליק "הברכה בלבד", נתנה לאשה אפשרות לשמור על מרכיבים חשובים בקיום חיי היום יום לה ולמשפחתה.
את המרכיבים הללו ברצוננו לפרט:
(האשה בשואה, עמ' 85, נעמי וינקלר, עדויות "יד ושם", תשכ"ז, עמ' 47-35 ) הדפסה
הביטוי המובהק בהישרדותה של האשה הדתית בתקופת השואה, מתגלם ביחסה להדלקת נרות שבת. העובדה שעדויות רבות עוסקות בנושא מעמידה אותנו על המשמעות הרבה שייחסו הנשים לקיום מצווה זו. פעולת הדלקת הנרות, או משלא התאפשר להדליק "הברכה בלבד", נתנה לאשה אפשרות לשמור על מרכיבים חשובים בקיום חיי היום יום לה ולמשפחתה.
את המרכיבים הללו ברצוננו לפרט:
- כאשר האשה מצליחה להחזיק בפמוטים הם משמשים כנכס המחבר אותה עם העבר עם העולם טרום השואה.
רבות הנשים שהחזיקו פמוטים שקיבלו בירושה מאמותיהם וסבותיהם.
מספרת אשה אחת:
"מה כוחם של נרות פשוטים אלו להדליק בלבי, אש יקוד זו? לא ידעתי לתת הסבר להרגשה זו אך חשתי כאילו נשמותיהן של הצדקניות שבכל הדורות קשורות קשר אמיץ בנרות. אפשר שראיתי אותה שעה פניה של אימי המכוסות וחשתי כי זכותה זו של אימי יש בה כדי להאיר את ליבי הדווי".
(האשה בשואה עמ' 133, מרים ויינשטוק - עדות)
עדות נוספת
"פמוטים אלה, היסטוריה להם סיפרה לנו הדודה רחל, הם עברו כמתנת כלולות מסבתי הזקנה שהצילה אותם בחירוף נפש מפוגרום שהשתולל בעיירתה. הפמוטים היו לה למזכרת והיא שמרה עליהם מכל משמר". (האשה בשואה ג' 71, שרה זלוור-אורבך, "לו יהי בוקר", עמ' 107)
נתינת משמעות לחיים העכשוויים דרך היאחזות בדבר משמעותי מלפני המלחמה מקבלת עוצמה נוספת בעדות השניה ע"י העובדה שהפמוטים ניצלו בעבר "בפוגרום" ואולי התקווה והאמונה שכשם "שניצלו פעם יינצלו פעם נוספת".
- האשה בתקופת השואה מנסה ככל יכולתה להחזיק את המשפחה. פעמים רבות נותרות הנשים ללא הבעלים, עול הפרנסה והמטלות הביתיות מונחות על כתפיהם בגיטו והם נלחמות מלחמת קיום קשה. יש לציין כי גם במשפחות שבהם נותרו שני בני הזוג, מטלות הקיום המשפחתי בתוך הבית נותרו של הנשים. פעמים רבות נותרו המשפחות עם מזון דל או ללא מזון בכלל ואז מהווים נרות השבת "תחליף" כפי שמסופר בעדות הבאה:
"הבן הבנתי דברי חז"ל: זכור את יום השבת, שיזכור בכל יום ויום את יום השבת לקדשו שאם נזדמן לו דבר מאכל חשוב שאינו מצוי בכל יום והוא דבר שאינו מתקלקל יקנהו לכבוד שבת. דבר מאכל חשוב לא נזדמן לי באותם ימים, אך הנה נזדמן לי דבר חשוב עד מאד, נרות, נרות לכבוד שבת".
(האשה בשואה 133, מרים וינשטוק - עדות)
- להדלקת נרות בתקופת השואה ישנה גם משמעות סמלית "להדליק אור בתוך עולם חושך".
כפי שעולה מהעדות הבאה:
"ניצוץ נדלק בעיני כשביב אש. היה בה בידיעה זו כדי להציתני: שערו בנפשיכם, נרות, נרות של שבת בעיצומם של ימי החשיכה והגזירה, בלב ליבה של הקדרות המאיימת, יודלקו נרות של שבת". (האשה בשואה, עמ' 133, מרים וינשטוק - עדות)
ובעדות נוספת:
"הפמוטים המצוחצחים עד ברק, שהתנוצצו בחלל החדר, פיזרו את קדרותו והעניקו לו אור מיוחד". (האשה בשואה ג' 71, שרה זלוור-אורבך, "לו יהי בוקר", עמ' 107)
- מאפיין נוסף של נשים בתקופת השואה, יכולת אלתור בעיקר בתחום המזון. העדויות מעידות על נשים שבישלו מטעמים מקליפות תפוחי אדמה. ליכולת האלתור הזאת אנו מתועדים גם בנושא הדלקת הנרות כאשר ברשותה של האשה לא מצויים פמוטים.
בכך עוסקת העדות הבאה:
"במשך כל נדודינו המעונים השתדלנו תמיד לקיים מצוות הדלקת נרות לשבת ויו"ט. יש ותפוח אדמה נקוב שמילאנו אותו במרגרינה ופתילת סמרטוט בתוכו שימש לנו כנרות שבת בחשכת דלותנו". (האשה בשואה, עמ' 84. נעמי וינקלר, ידיעות "יד ושם", תשכ"ז עמ' 47-35)
יכולת האלתור פנים רבות לה, נשים העובדות בבתי חרושת שייצרו נשק עבור הגרמנים הופכות את "כלי המלחמה לפמוטי שבת".
על כך העדות הבאה:
"כשעבדנו בבית חרושת לנשק הבאנו ממקום עבודתנו ברגים ויצקנו לתוכם שמן שנועד לניקוי המכונות, וכך הדלקנו נר של שבת. במקומות אחרים השתמשנו בחלב סוסים או במן חומר הדלקה ירוק. ופתילה בוערת מילאה נרות השלום". (האשה בשואה, עמ' 85, נעמי וינקלר. ידיעות "יד ושם", תשכ"ז, עמ' 47-35)
- היו זמנים שלא הייתה כלל אפשרות להשיג נרות או לאלתר "מעין פמוטים", לפי העדויות הבאות:
"הדליקו נרות שבת באופן סמלי. בנובמבר 1944 (תש"ה) בליל שבת חשוך ומעורפל, הלכנו חמש חמש בשורות. כנהוג, לעבודת לילה של שתיים עשרה שעות. מרות נפש הלכנו במלבושינו הקרועים דרך קילומטרים של רפש וטיט, לבית חרושת של נשק. פתאום פתחה שכנתי ואמרה עכשיו הדלקתי נרות שבת. הקשבתי בתימהון לדבריה. הבטתי על שתי נורות חשמל ובירכתי עליהם הוסיפה".
"פעם אחרת ראיתי אשה שתפקידה היה לצחצח טבעות וחישוקים קטנים של ברזל, סידרה בליל שבת על השולחן מן הטבעות כביכול מנורות ונרות, כופפה עליהם ראשה ואמרה בלחש את ברכת הדלקת נרות שבת".
(האשה בשואה, עמ' 85, נעמי וינקלר, עדויות "יד ושם", תשכ"ז, עמ' 47-35 ) הדפסה