מן המחקר
- 12/27/2018
- תכנית אירופה ההונגרית 1/18/2018
- משה פראגר, המרידה הנאצית בהסטוריה 1/8/2017
- ג'וינט והחינוך האורתודוקסי בווילנה בראשית מלחמת העולם השנייה 11/1/2016
- הרב שמואל טוביה שטרן 5/5/2016
- אסתר פרבשטין 4/18/2016
- מצגת של יוסי וילנר על בית הכנסת בטיקטין 2/23/2015
- יום השואה 1/1/2015
- תהליכי רצף ותמורה בישיבה הליטאית 7/8/2014
- מנהיגות ושיקום 6/5/2014
- הרב אברהם זמבה, השטיבלך בוורשה 12/17/2012
- י. מישאל / בית מדרש לרבנים תחכמוני בוורשה 12/17/2012
- יעקב רואי, "חג הפסח מול המשטר הסובייטי", בר-אילן – ספר השנה, כד-כה (תשמט), עמ' 173--195 3/25/2012
- הרב יוסף אפשטיין, "ישיבת מיר" (מתוך אתר דעת): 6/9/2011
- אלברט קגנוביץ', 2/9/2011
- "בריחה ממחנות ההשמדה בהלכה" : 11/7/2010
- פעילותו של מנהיג פא"י , בנימין מינץ 2/18/2010
- ינו שיק, "האורתודוקסיה אחרי השחרור" 1/21/2010
- אסתר פרבשטין , 'מעין ושמו "בית יעקב"' 12/24/2009
- הנהגה רבנית בשואה 11/12/2009
- אומנות בתי הכנסת בפולין 7/22/2009
- החנוך הדתי 'יבנה' בליטא 7/22/2009
- הרשת החינוכית של "אגודת ישראל" בפולין, 5/24/2009
- הרב חיים זייצ'יק 3/26/2009
- הרב יהושע גרינוולד 3/26/2009
- בית המדרש האורתודוקסי לרבנים בברלין 2/26/2009
- השימוש בדרשה ובסיפור החסידיים במבואות לספרות הרבנית 1/26/2009
- הרב שמואל משה רובינשטיין 9/28/2008
- אבלים אנו כל ימי חיינו עלי אדמות
בתוך "זיכרון בספר" 8/6/2008 - החינוך בלודז' בצל השואה
ד"ר חיים שלם 7/2/2008 - החינוך התורני בוורשה הכבושה ובגטו ורשה 1939-1942
שרין דוד 6/3/2008 - המנהיגות הרבנית בהולנד בתקופת השואה
דפים לחקר תקופת השואה
דן מכמן תשמ"ט 3/10/2008 - הרב זלמן ברוך רבינקוב, תרמ"ז–תש"א (1887–1941) 10/14/2007
- הרב דוד אביגדור
(כ' תשרי תרנ"ח – ראש השנה תש"ג 9/11/2007 - זיכרונות הרב יעקב אביגדור מדרוהוביץ'
אסתר פרבשטין 8/5/2007 - "על חטא שחטאנו לפניך"
מצוות הווידוי וקיומה בתקופת השואה 9/21/2006 - עניני קבורה – חסד של אמת
אסתר פרבשטין
בתוך: בסתר רעם, עמ' 251–253 7/30/2006 - על הספר "ידי משה"
כתביו של הרב משה קלנברג 6/29/2006 - שמד וגיור בימי השלטון הנאצי
קטעים מתוך מאמרו של דן מכמן.
עלון פרשת השבוע, אוניברסיטת בר-אילן 5/22/2006 - מתוך מאמרו של מרדכי פלדיאל ולחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים
בתוך קובץ מחקרים יד ושם 5/3/2006 - הרב הנער והפליטים בבודפשט 1944
אסתר פרבשטין
בתוך: דפים לחקר השואה, כ (תשס"ו), עמ' 85–111. 4/9/2006 - חג הפסח בגטאות הגנראל גוברנמנט
חיים שטראוס
משואה, ח (תש"ם) 3/27/2006 - קטעים ממאמרו של נ. קצבורג, בתוך "תולדות השואה"
קצבורג, בראהם – ירושלים 1/31/2006 - קטעים מתוך ספרו של רוני שטאובר
"הלקח לדור" - שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים
ירושלים - תש"ס 1/15/2006 - התקווה, הניצחון, חווית השחרור – אוסף עדויות
בתוך: קובץ יד ושם, כה (תשנ"ו) 1/5/2006 - "פועלי אגודת ישראל" ו"אגודת ישראל"
במחנות העקורים באיטליה, בשנים 1946-1945
מתוך מאמר של שמואל רזניקוביץ' 12/4/2005 - כ' סיוון
יום הזיכרון לשואת יהודי הונגריה 11/7/2005 - ילדים ונוער בתקופת השואה
קטעים ממאמרה של דליה עופר 10/5/2005 - רבי נפתלי שטרן ז"ל
חזן ראשי של קהילת יראים בסאטמר והתפילות שכתב במחנה וולפסברג
קטעים מתוך מאמרו של נחמן כהנא 9/29/2005 - נשים יהודיות מהונגריה
באושוויץ-בירקנאו ב- 1944
קטעים מתוך מאמרה של לאה לנגלבן 8/11/2005 - קטעים מתוך ספרו של דוד דוידוביץ
"בתי כנסת בפולין וחורבנם" 8/8/2005 - קבוצת ה'צנרשאפט' כדוגמה להתארגנות נשים
לעזרה הדדית במחנות
קטעים מתוך מאמרה של יהודית תידור-באומל 6/9/2005 - ק-ל נקמות הופיע
על פי מאמרו של יונה עמנואל
מתוך "המעיין" תמוז תשמ"ג 3/4/2005 - מתוך "מגילת השואה" -
קינה על חורבן בית ישראל באירופה
משה פראגר, "אלה שלא נכנעו" 2/13/2005 - מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין
עיני העדה
בתוך ספרה "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב. 1/27/2005 - חיים דתיים יהודיים תחת השלטון הנאצי
קטעים על פי מאמרו של פרופ' דן מכמן, בתוך "השואה וחקרה" 1/12/2005 - בסתר רעם
קטעים מתוך ספרה של אסתר פרבשטיין 1/12/2005 - קידוש השם
קטעים מתוך ספרו של שמעון הוברבנד 1/12/2005 - מתוך מאמרה של לאה פרייס
אחים זרים ואחים לצרה"
בתוך ילקוט מורשת "תעוד וחקר השואה" 11/27/2004 - על משמר הבריאות
מתוך מאמרו של ד"ר דבורז'צקי
בתוך "ירושלים דליטא במרי ובשואה 11/25/2004 - בצל השכינה, בצל האמונה
קטעים מספרו של אליעזר ברקוביץ 9/22/2004 - מתוך "מתורה עם דרך ארץ עד מחנה הריכוז"
הנהגה רבנית בתקופת השואה 8/22/2004 - "קול בכיות" – השואה והתפילה
על פי ספרה של יהודית תידור באומל 7/19/2004 - מתוך ספרה של אילנה רוזן "באושוויץ תקענו בשופר"
ניצולי קרפטוס בישראל מספרים על עצמם ועל קהילותיהם בשואה. 6/15/2004 - ילדים ונוער בתקופת השואה
קטעים ממאמרה של דליה עופר 4/28/2004 - להיות יהודי בצרפת
מתוך מאמרה של רנה פוזננסקי 3/23/2004 - מסתור בקרב משפחות נוצריות
מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין 'עד יעבור זעם' 2/25/2004 - החינוך התורני 2/2/2004
- המאפיינים של התנועה הפרטיזנית היהודית 1/1/2004
- קבוצות פרטיזניות יהודיות 1/1/2004
- האשה הדתית בשואה
קטעים מתוך הרצאה של שולמית אימבר,יד ושם 11/30/2003 - "מכתבו של ניצול"
קטעים ממאמרה של אסתר 'לא צמא למים' פרבשטיין
מתוך "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב 8/4/2003 - על פי מאמרה של אסתר פרבשטיין
מתוך "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב 7/6/2003 - קטעים ממאמרו של יהושע אייבשיץ:
"הספר בתקופת השואה" 6/1/2003 - קטעים מתוך מאמרו של פרופ' ישראל גוטמן:
"יהודי וורשה בימי השואה".
מתוך תולדות יהודי וורשה, ירושלים 5/8/2003 - קטעים על פי מאמרה של אסתר פרבשטיין,
מתוך 'בסתר רעם', מוסד הרב קוק, תשס"ב. 3/13/2003 - קטעים על פי מאמרה של פרופ' יפה אליאך:
'שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות הרכוז הנאציים'
"יד ושם", ירושלים, תשד"מ – 1984 2/13/2003 - פרופ' גרשון גרינברג
- שתי תגובות רבניות לשואה
- "לבנות החרבות – עגונות השואה"
- מבוכניה לבודפשט – מבצעי בריחה של יהודים מפולין להונגריה
אסף ידידיה - בצריפי הנערים באושוויץ, 1944
אסתר פרבשטין - הרב שלמה זלמן אונסדורפר, שפתי שלמה (מונטריאול תשל"ב)
- קטעים ממאמרו של יהויקים כוכבי:
"השלב האחרון בקורותיה של יהדות גרמניה 1938 - 1943, ימי נובמבר 1938" - קטעים ממאמרה של שרה קפלן
זכרון השואה והנצחתה על ידי היהדות החרדית
ירושלים - תש"ס - מתוך מאמרה של אסתר פרבשטין, "אני רוצה להיות שייך ליעקב",
- נתן כהן, '"עיני עיני יורדה מים" זיכרונות הרב אלתר יצחק אייזיק ויינברגר (וויינבערגער)'
הרב זלמן ברוך רבינקוב, תרמ"ז–תש"א (1887–1941)
נולד בסוסניץ שבמחוז צ'רניגוב באוקראינה, למד שם ובבטורין אצל הרב והשו"ב ועבר אחר כך לישיבת טלז, בה למד אצל הרבנים שמעון שקופ ואליעזר גורדון. על האחרון אמר כי אף שלמד את הגותם של פילוסופים גדולים כקאנט והרמן כהן "אין השפעתם מגעת להשפעת ר' אליעזר טלזר. מהם למדתי דעות, שיטות, אך דרך המחשבה המיוחדת שלי קיבלתי מראש ישיבת טלז". לאחר מכן עבר לקובנה לתקופה קצרה ומשם יצא לברן שבשוויץ. בשנת תרס"ז הגיע להיידלברג שבגרמניה, שם קבע את מגוריו לעשרים השנים הבאות. למד משפטים באוניברסיטה המקומית ופילוסופיה באוניברסיטת ברלין.
בשנים הרבות שעשה בהיידלברג ניכרה השפעתו על סטודנטים יהודיים רבים, ביניהם אחדים שהתפרסמו מאוחר יותר בספירה הציבורית של העם היהודי. מבין תלמידיו: נשיא המדינה שז"ר, נגיד בנק ישראל אהרן ברט, נשיא הקונגרס היהודי העולמי נחום גולדמן, נשיא בית המשפט העליון ישראל זמורה, המחנך ארנסט סימון, הפסיכולוג אריך פרום, שר המשפטים הראשון בברית המועצות, היהודי הדתי יצחק נחמן שטיינברג והשגריר ישעיהו אביעד, שכתב עליו בזיכרונותיו:
הרב רבינקוב לא השאיר אחריו ספרים. מתורתו שבכתב נותרו תשובות מספר בהלכה, ואלו פורסמו בספר "שואלין ודורשין" מאת הרב יצחק אונא, ומאמר הגותי בשם "יחיד וציבור ביהדות" הדן במוסר הדתי היהודי, שמקורו בברית שנכרתה בין עם ישראל לקב"ה.
בענייני חושן משפט, ד"ר אהרן ברט מביא בספרו הסבר מקורי של הרב רבינקוב על הכלל התלמודי "אין אדם שם עצמו רשע", שהטעם הוא מפני ש"אדם קרוב אצל עצמו". מדוע לא יהיה אדם נאמן להרשיע עצמו, והלא מצינו ש"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי"? הרב רבינקוב מוצא טעם מקורי. אסור לאדם לבזות את צלם אלוקים שבו. הוא מבסס את טעמו על דברי הרמב"ם, האומר שהסיבה שאין ממיתים את האדם בהודאת פיו היא "שמא נטרפה דעתו בדבר זה, שמא מן העמלים מרי הנפש הוא המחכים למות..." (הלכות עדות, פ"י ה"ט).
ביבליוגרפיה:
יצחק אונא, למען האחדות והייחוד, ירושלים תשל"ה, עמ' 40–44.
יצחק רפאל (עורך), ספר אביעד, ירושלים תשמ"ו, עמ' נו–ס, פט–צא.
הדפסה
נולד בסוסניץ שבמחוז צ'רניגוב באוקראינה, למד שם ובבטורין אצל הרב והשו"ב ועבר אחר כך לישיבת טלז, בה למד אצל הרבנים שמעון שקופ ואליעזר גורדון. על האחרון אמר כי אף שלמד את הגותם של פילוסופים גדולים כקאנט והרמן כהן "אין השפעתם מגעת להשפעת ר' אליעזר טלזר. מהם למדתי דעות, שיטות, אך דרך המחשבה המיוחדת שלי קיבלתי מראש ישיבת טלז". לאחר מכן עבר לקובנה לתקופה קצרה ומשם יצא לברן שבשוויץ. בשנת תרס"ז הגיע להיידלברג שבגרמניה, שם קבע את מגוריו לעשרים השנים הבאות. למד משפטים באוניברסיטה המקומית ופילוסופיה באוניברסיטת ברלין.
בשנים הרבות שעשה בהיידלברג ניכרה השפעתו על סטודנטים יהודיים רבים, ביניהם אחדים שהתפרסמו מאוחר יותר בספירה הציבורית של העם היהודי. מבין תלמידיו: נשיא המדינה שז"ר, נגיד בנק ישראל אהרן ברט, נשיא הקונגרס היהודי העולמי נחום גולדמן, נשיא בית המשפט העליון ישראל זמורה, המחנך ארנסט סימון, הפסיכולוג אריך פרום, שר המשפטים הראשון בברית המועצות, היהודי הדתי יצחק נחמן שטיינברג והשגריר ישעיהו אביעד, שכתב עליו בזיכרונותיו:
-
גדול היה האיש בתורה לאין שיעור. בקי ועצום, מוח חריף, סיסטמטיקן, יודע תולדות ההלכה. בהיותו בשוויץ וגרמניה פנה ללימוד משפטים ופילוסופיה ומתוך כך הוא החדיר גישה של משפט משווה ופילוסופיה של משפט ללימוד התלמוד וההלכה. אך גם היסטוריון היה ומצא בספרות שלנו תוך השוואה עם מקורות אחרים חידושים חשובים גם בהלכה (למשל תולדות החופה) וגם בתולדות הנצרות וכמה זרמים שקדמו לה. יותר ויותר הוא נעשה מומחה בפילוסופיה דתית, שלט בספר "המורה" לא פחות מאשר ב"משנה תורה" וכל רז לא אניס ליה וגם את הקבלה הוא הקיף.
מי שסבור שההתעניינות העיונית הזאת מנעה ממנו הבנה וידיעה בהלכה למעשה, אינו אלא טועה. נדהמתי לראות איזה מורה הוראה למופת היה. רבנים גדולים פנו אליו בדיני עגונה, אנחנו תלמידיו היינו רגילים לשאול אותו כשבא לידינו איזה עניין. מעשה ואשתי שאלה אותו שאלה בדבר כבד של תרנגולת והוא מיהר לבוא לביתי ולפי שלא הייתי בבית, הוא לקח בארון הספרים את "יורה דעה" שלי והכניס פיסת נייר לאותו עמוד שבו היה הנימוק להיתר. אשתי סיפרה לי שהוא התיר מיד אך רצה להצביע על המקור ולא חפש אף לרגע, כי אם פתח את הספר מבלי למלמל – תמיד הוא מצא מייד את העמוד הנכון.
האיש היה גדול לפי מידת שכלו. החלק הגשמי שבו היה כמעט מעוט דלא מינכר. רזה מאד, מסתפק במועט באכילה ושינה, לא אסקט, רחוק מסיגופין, עליז ומלא התלהבות. חסיד מבני חב"ד היה ואש לוהטת בקרבו. אהב מוסיקה עד מאד, בשעת חדוה היה מזמר את הניגון של האדמו"ר הזקן. איך אהבתי בברלין לבקר אתו בקונצרטים. תגובתו הייתה לפעמים תמימה מאד שכן עם כל הבנתו העמוקה הוא לא התמסר לתולדות המוסיקה. אך שמורות בלבי הערות קולעות מאד בשעות ההצגות, כיצד הרגיש במאהלר לפתע פתאום את הקרע ואת הקפיצה ללא מעבר מהנפש היהודית המנגנת אל ההלניזם. הויתור על תענוגי העולם הזה לא נבע משנאת ההנאה. הוא לא היה זקוק לה, אך כשבאה ההזדמנות לידו לא דחה אותה. את סוד השמחה הוא ידע יותר משאחרים ידעוהו. לא רבים ראיתי שמחים כמותו בקברט – כאשר הלך פעם.
כגדולתו כן פשטותו. הוא שנא התרברבות ואם נתקל באדם מתפאר באיצטלא שלא היה ראוי לה, הוא ידע להתחמק מכל מגע. הוא לא אהב את הרשמיות ואת אלה שהגיעו למשרות. לא קיבל כל מינוי בחייו. היה זמן שרצו להעלות אותו לבית מדרש לרבנים של הילדסהיימר, השתדלו לתת לו קתדרה בבית ספר גבוה ללימודי היהדות, היה מו"מ עם האוניברסיטה העברית בירושלים. אך הוא ידע תמיד להימנע מכל תפקיד קבוע. כשם שלא העריץ הרבה מלומדים והתרחק מהם, כך היה ענו וחברי ומסור לרבים שרצו ללמוד תורה וחכמה באמת מבלי להתהדר ולעשות מזה קרדום לחפור. אין בזה משום גוזמה אם אגיד שפיזר את עשרו הרב ובזבז אותו ללא כל התחשבות עם זמנו וכוחו לכל הבא בצל קורתו, לימד בהתלהבות מאין כמוה.
הרב רבינקוב לא השאיר אחריו ספרים. מתורתו שבכתב נותרו תשובות מספר בהלכה, ואלו פורסמו בספר "שואלין ודורשין" מאת הרב יצחק אונא, ומאמר הגותי בשם "יחיד וציבור ביהדות" הדן במוסר הדתי היהודי, שמקורו בברית שנכרתה בין עם ישראל לקב"ה.
בענייני חושן משפט, ד"ר אהרן ברט מביא בספרו הסבר מקורי של הרב רבינקוב על הכלל התלמודי "אין אדם שם עצמו רשע", שהטעם הוא מפני ש"אדם קרוב אצל עצמו". מדוע לא יהיה אדם נאמן להרשיע עצמו, והלא מצינו ש"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי"? הרב רבינקוב מוצא טעם מקורי. אסור לאדם לבזות את צלם אלוקים שבו. הוא מבסס את טעמו על דברי הרמב"ם, האומר שהסיבה שאין ממיתים את האדם בהודאת פיו היא "שמא נטרפה דעתו בדבר זה, שמא מן העמלים מרי הנפש הוא המחכים למות..." (הלכות עדות, פ"י ה"ט).
ביבליוגרפיה: