מן המחקר
- 12/27/2018
- תכנית אירופה ההונגרית 1/18/2018
- משה פראגר, המרידה הנאצית בהסטוריה 1/8/2017
- ג'וינט והחינוך האורתודוקסי בווילנה בראשית מלחמת העולם השנייה 11/1/2016
- הרב שמואל טוביה שטרן 5/5/2016
- אסתר פרבשטין 4/18/2016
- מצגת של יוסי וילנר על בית הכנסת בטיקטין 2/23/2015
- יום השואה 1/1/2015
- תהליכי רצף ותמורה בישיבה הליטאית 7/8/2014
- מנהיגות ושיקום 6/5/2014
- הרב אברהם זמבה, השטיבלך בוורשה 12/17/2012
- י. מישאל / בית מדרש לרבנים תחכמוני בוורשה 12/17/2012
- יעקב רואי, "חג הפסח מול המשטר הסובייטי", בר-אילן – ספר השנה, כד-כה (תשמט), עמ' 173--195 3/25/2012
- הרב יוסף אפשטיין, "ישיבת מיר" (מתוך אתר דעת): 6/9/2011
- אלברט קגנוביץ', 2/9/2011
- "בריחה ממחנות ההשמדה בהלכה" : 11/7/2010
- פעילותו של מנהיג פא"י , בנימין מינץ 2/18/2010
- ינו שיק, "האורתודוקסיה אחרי השחרור" 1/21/2010
- אסתר פרבשטין , 'מעין ושמו "בית יעקב"' 12/24/2009
- הנהגה רבנית בשואה 11/12/2009
- אומנות בתי הכנסת בפולין 7/22/2009
- החנוך הדתי 'יבנה' בליטא 7/22/2009
- הרשת החינוכית של "אגודת ישראל" בפולין, 5/24/2009
- הרב חיים זייצ'יק 3/26/2009
- הרב יהושע גרינוולד 3/26/2009
- בית המדרש האורתודוקסי לרבנים בברלין 2/26/2009
- השימוש בדרשה ובסיפור החסידיים במבואות לספרות הרבנית 1/26/2009
- הרב שמואל משה רובינשטיין 9/28/2008
- אבלים אנו כל ימי חיינו עלי אדמות
בתוך "זיכרון בספר" 8/6/2008 - החינוך בלודז' בצל השואה
ד"ר חיים שלם 7/2/2008 - החינוך התורני בוורשה הכבושה ובגטו ורשה 1939-1942
שרין דוד 6/3/2008 - המנהיגות הרבנית בהולנד בתקופת השואה
דפים לחקר תקופת השואה
דן מכמן תשמ"ט 3/10/2008 - הרב זלמן ברוך רבינקוב, תרמ"ז–תש"א (1887–1941) 10/14/2007
- הרב דוד אביגדור
(כ' תשרי תרנ"ח – ראש השנה תש"ג 9/11/2007 - זיכרונות הרב יעקב אביגדור מדרוהוביץ'
אסתר פרבשטין 8/5/2007 - "על חטא שחטאנו לפניך"
מצוות הווידוי וקיומה בתקופת השואה 9/21/2006 - עניני קבורה – חסד של אמת
אסתר פרבשטין
בתוך: בסתר רעם, עמ' 251–253 7/30/2006 - על הספר "ידי משה"
כתביו של הרב משה קלנברג 6/29/2006 - שמד וגיור בימי השלטון הנאצי
קטעים מתוך מאמרו של דן מכמן.
עלון פרשת השבוע, אוניברסיטת בר-אילן 5/22/2006 - מתוך מאמרו של מרדכי פלדיאל ולחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים
בתוך קובץ מחקרים יד ושם 5/3/2006 - הרב הנער והפליטים בבודפשט 1944
אסתר פרבשטין
בתוך: דפים לחקר השואה, כ (תשס"ו), עמ' 85–111. 4/9/2006 - חג הפסח בגטאות הגנראל גוברנמנט
חיים שטראוס
משואה, ח (תש"ם) 3/27/2006 - קטעים ממאמרו של נ. קצבורג, בתוך "תולדות השואה"
קצבורג, בראהם – ירושלים 1/31/2006 - קטעים מתוך ספרו של רוני שטאובר
"הלקח לדור" - שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים
ירושלים - תש"ס 1/15/2006 - התקווה, הניצחון, חווית השחרור – אוסף עדויות
בתוך: קובץ יד ושם, כה (תשנ"ו) 1/5/2006 - "פועלי אגודת ישראל" ו"אגודת ישראל"
במחנות העקורים באיטליה, בשנים 1946-1945
מתוך מאמר של שמואל רזניקוביץ' 12/4/2005 - כ' סיוון
יום הזיכרון לשואת יהודי הונגריה 11/7/2005 - ילדים ונוער בתקופת השואה
קטעים ממאמרה של דליה עופר 10/5/2005 - רבי נפתלי שטרן ז"ל
חזן ראשי של קהילת יראים בסאטמר והתפילות שכתב במחנה וולפסברג
קטעים מתוך מאמרו של נחמן כהנא 9/29/2005 - נשים יהודיות מהונגריה
באושוויץ-בירקנאו ב- 1944
קטעים מתוך מאמרה של לאה לנגלבן 8/11/2005 - קטעים מתוך ספרו של דוד דוידוביץ
"בתי כנסת בפולין וחורבנם" 8/8/2005 - קבוצת ה'צנרשאפט' כדוגמה להתארגנות נשים
לעזרה הדדית במחנות
קטעים מתוך מאמרה של יהודית תידור-באומל 6/9/2005 - ק-ל נקמות הופיע
על פי מאמרו של יונה עמנואל
מתוך "המעיין" תמוז תשמ"ג 3/4/2005 - מתוך "מגילת השואה" -
קינה על חורבן בית ישראל באירופה
משה פראגר, "אלה שלא נכנעו" 2/13/2005 - מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין
עיני העדה
בתוך ספרה "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב. 1/27/2005 - חיים דתיים יהודיים תחת השלטון הנאצי
קטעים על פי מאמרו של פרופ' דן מכמן, בתוך "השואה וחקרה" 1/12/2005 - בסתר רעם
קטעים מתוך ספרה של אסתר פרבשטיין 1/12/2005 - קידוש השם
קטעים מתוך ספרו של שמעון הוברבנד 1/12/2005 - מתוך מאמרה של לאה פרייס
אחים זרים ואחים לצרה"
בתוך ילקוט מורשת "תעוד וחקר השואה" 11/27/2004 - על משמר הבריאות
מתוך מאמרו של ד"ר דבורז'צקי
בתוך "ירושלים דליטא במרי ובשואה 11/25/2004 - בצל השכינה, בצל האמונה
קטעים מספרו של אליעזר ברקוביץ 9/22/2004 - מתוך "מתורה עם דרך ארץ עד מחנה הריכוז"
הנהגה רבנית בתקופת השואה 8/22/2004 - "קול בכיות" – השואה והתפילה
על פי ספרה של יהודית תידור באומל 7/19/2004 - מתוך ספרה של אילנה רוזן "באושוויץ תקענו בשופר"
ניצולי קרפטוס בישראל מספרים על עצמם ועל קהילותיהם בשואה. 6/15/2004 - ילדים ונוער בתקופת השואה
קטעים ממאמרה של דליה עופר 4/28/2004 - להיות יהודי בצרפת
מתוך מאמרה של רנה פוזננסקי 3/23/2004 - מסתור בקרב משפחות נוצריות
מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין 'עד יעבור זעם' 2/25/2004 - החינוך התורני 2/2/2004
- המאפיינים של התנועה הפרטיזנית היהודית 1/1/2004
- קבוצות פרטיזניות יהודיות 1/1/2004
- האשה הדתית בשואה
קטעים מתוך הרצאה של שולמית אימבר,יד ושם 11/30/2003 - "מכתבו של ניצול"
קטעים ממאמרה של אסתר 'לא צמא למים' פרבשטיין
מתוך "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב 8/4/2003 - על פי מאמרה של אסתר פרבשטיין
מתוך "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב 7/6/2003 - קטעים ממאמרו של יהושע אייבשיץ:
"הספר בתקופת השואה" 6/1/2003 - קטעים מתוך מאמרו של פרופ' ישראל גוטמן:
"יהודי וורשה בימי השואה".
מתוך תולדות יהודי וורשה, ירושלים 5/8/2003 - קטעים על פי מאמרה של אסתר פרבשטיין,
מתוך 'בסתר רעם', מוסד הרב קוק, תשס"ב. 3/13/2003 - קטעים על פי מאמרה של פרופ' יפה אליאך:
'שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות הרכוז הנאציים'
"יד ושם", ירושלים, תשד"מ – 1984 2/13/2003 - פרופ' גרשון גרינברג
- שתי תגובות רבניות לשואה
- "לבנות החרבות – עגונות השואה"
- מבוכניה לבודפשט – מבצעי בריחה של יהודים מפולין להונגריה
אסף ידידיה - בצריפי הנערים באושוויץ, 1944
אסתר פרבשטין - הרב שלמה זלמן אונסדורפר, שפתי שלמה (מונטריאול תשל"ב)
- קטעים ממאמרו של יהויקים כוכבי:
"השלב האחרון בקורותיה של יהדות גרמניה 1938 - 1943, ימי נובמבר 1938" - קטעים ממאמרה של שרה קפלן
זכרון השואה והנצחתה על ידי היהדות החרדית
ירושלים - תש"ס - מתוך מאמרה של אסתר פרבשטין, "אני רוצה להיות שייך ליעקב",
- נתן כהן, '"עיני עיני יורדה מים" זיכרונות הרב אלתר יצחק אייזיק ויינברגר (וויינבערגער)'
כ' סיוון – יום הזיכרון לשואת יהודי הונגריה
עוד לפני כניעת גרמניה הנאצית ותום מלה"ע השנייה, כשהיה כבר ברור לכל גודל האסון, הועלה הרעיון להנציח את זכר הקדושים שנרצחו ע"י הנאצים ועוזריהם בשנות המלחמה. הרב חזקיהו מישקובסקי - ראש ישיבת 'כפר חסידים' ואחד מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שהיה רבה של קירנקי והצליח לברוח מן התופת ולהעלות לארץ ישראל, פנה בכסלו תש"ה לחבריו במועצה בהצעה מפורטת להכרזת שבעה ימי אבל לאומי וקביעת יום צום ואבל לדורות לזכר האסון הנורא. בנוסח ההצעה הנוגע ליום צום ואבל קבוע לדורות, נכתב:
אותה הגזרה היא עלילת הדם בבלוא, שארעה ב-26 במאי 1171 כ' בסיוון ד'תתקל"א. באותו היום הועלו על המוקד שלושים ואחד מיהודי העיר בלוא שבצרפת, לאחר שהואשמו בהריגתו של נער נוצרי. בדומה לאסונות נוספים שפקדו את יהודי אירופה בימי הביניים, גם כתגובה על עלילת הדם בבלוא חוברו קינות המבכות את האסון. כך למשל כתב אפרים מבון בקינתו "למי אוי למי אבוי":
עוד לפני כניעת גרמניה הנאצית ותום מלה"ע השנייה, כשהיה כבר ברור לכל גודל האסון, הועלה הרעיון להנציח את זכר הקדושים שנרצחו ע"י הנאצים ועוזריהם בשנות המלחמה. הרב חזקיהו מישקובסקי - ראש ישיבת 'כפר חסידים' ואחד מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שהיה רבה של קירנקי והצליח לברוח מן התופת ולהעלות לארץ ישראל, פנה בכסלו תש"ה לחבריו במועצה בהצעה מפורטת להכרזת שבעה ימי אבל לאומי וקביעת יום צום ואבל לדורות לזכר האסון הנורא. בנוסח ההצעה הנוגע ליום צום ואבל קבוע לדורות, נכתב:
-
הכינוס מכריז על יום צום קבוע לדורות, אם ביום הצום של האבל [אחד משבעת ימי האבל הכלליים שהוצע להכריזם באותה שנה] או יום אחר, שבו נתרבתה הרעה. לצום זה יהי' חומר ת"ב (רק אין ליל עמו), וזאת תהי' תקנה גדולה לדורות.
-
ענייני הלכה קבועים הם ע"פ התורה שעיקרן בכתב ופירושן בתורה שבע"פ, ואף נביא אין רשאי לחדש עד שמצאו להן סמך בתורה, וכשם שהגרעון בכלל נליזה מהתורה, כך ההוספה על מצוות התורה נליזה מהתורה. [...] כן קביעת תענית לדורות הוא בכלל מצוה דרבנן. ומה שיש בידינו הוא מזמן שהיתה עדיין נבואה ואיך נעיז פנינו דור שטב לן השתיקה - להרהר כזאת לקבוע דברים לדורות, והרי ההצעה הזאת מעידה עלינו כמתכחשים בכל חטאתנו ושפלנו, בזמן שאנו מלוכלכים בעונותנו ובפשענו, דלים וריקים מן התורה וערומים ממצוות, אל נא נעבור לגדולות ממנו נחפשה דרכינו ונשובה וזהו חובתנו כמה שנאמר הלא זה צום וגו'.
-
סליחות ליום כ' סיון שנקבעו על ההריגות דשנת ת"ח במדינת פולין מגאונים וקדושים זי"ע, ועתה נתחדש אורם באיזה שינויים למדינת הונגריא.
נערכו ונדפסו בהסכמת הרבנים הגאונים שליט"א ע"י הלשכה המרכזית לקהילות היראים דמדינתנו על הריגת אחבנ"י בני מדינתנו משנת תש"א והלאה ובפרט בשנת תש"ד תש"ה הי"ד ועל הריסת בתי כנסיות ובתי מדרשות וכליון ספרי תורה ושאר ספרים קדושים.(1)
-
גם בשנת ת"ח נחרבו שני קהלות גדולות באותו היום כמ"ש בסליחות שחבר בעל השפתי כהן. גם נוהגין להתענות כ' סיון בכל מלכות פולין נהרא נהרא ופשטיה רפא שבריה כי מטה.(2)
-
כל שלא יכלו לברוח... נהרגו על קדושת ה' במיתות משונות, קשות ומרות: קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים; וקצתם קיצצו ידיהם ורגליהם והשליכום על הדרך ועברו עליהם בקרונות ודרכום בסוסים; וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית והשליכום בחוץ שלא ימותו מהרה ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם. והרבה קברו בחייהם. ושחטו ילדים בחיק אמותם והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים. ונשים מעוברות בקעו בטנן והוציאו העובר וחבטו בפניהן; וקצתן קרעו בטניהן ושמו חתול חי בתוך הבטן והניחון כך בחיים וקיצצו בהן ידיהן שלא יוציאו החתול החי מן הבטן... ולא היתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהן.(4)
-
אלה אזכרה בדמעות שליש, צעקה מרה גדולה.
אבוי, אוי, אללי! בזכרי שנתיים, לא היו כהנה לרע מיום שגלינו בגולה.
תיו חית זאת! שנה גן יי חשבנוה איש איש לנחלתו יהא עולה.
תיו טית אחת היא שנה דמי נשפך לא זו אף זו רעה חולה.
[...] הלא כי אין אלהים בקרבי מצאוני אלה הרעות.
על אלה אני בוכיה ועיני זולגות דמעות.
לא ימנו לרב כמה מאות אלף ממותי חרב, רעב, דבר ושאר מחלות-
ראה ה' והביטה ועשה עמנו אות לטובה. (5)
-
ואז נתאספו ראשי המדינות, כדי להסיר המכשולות והעוונות, והתקינו כמה וכמה תקנות. וקבעו צום בעשרים לסיון, יום הריגת נעמרוב על ידי היון, לגזרת תתקל"א הוא מכוון. ולהרבות בו סליחות ותחנונים, ולהרבות צדקה ולפדות בפדיונים, לפרנסת דלים עניים ואביונים.(6)
-
קבלו עליהם ועל זרעם אחריהם להתענות בכל ארבע הארצות את יום העשרים לחדש סיון בכל שנה ושנה... אשר התחילה הצרה בק"ק נעמרוב הגדולה. והיום ההוא נכפלה בו הצרה, שכן מלפנים היתה בו ג"כ גזרה רעה בשנת תתקל"א לפרט... (7)
אותה הגזרה היא עלילת הדם בבלוא, שארעה ב-26 במאי 1171 כ' בסיוון ד'תתקל"א. באותו היום הועלו על המוקד שלושים ואחד מיהודי העיר בלוא שבצרפת, לאחר שהואשמו בהריגתו של נער נוצרי. בדומה לאסונות נוספים שפקדו את יהודי אירופה בימי הביניים, גם כתגובה על עלילת הדם בבלוא חוברו קינות המבכות את האסון. כך למשל כתב אפרים מבון בקינתו "למי אוי למי אבוי":
-
אוי לנו כי שודדנו והיתה לשרפה
הנאוה והמענגה קהלת בלויש היפה
הנועדה יחד לתורה ולתעודה לעדפה
איך הבערה לחלק יצאת ולטרפה
שמו צרים עלילות דברים בעקיפה
אתם המתם גוי בנהר להשטיפה
והביאום בסוגר ובחחים בהם להסגפה
וענום והכום דתם ויראתם להחליפה
ועמדו בניסיון במסה ובתבערה ויקדה
וזאת תורת העולה היא העולה על מוקדה . (8)
-
הרביעי בשבת, עשרים בסיון ד"א ותתקל"א, קיבלוהו כל קהילות צרפת ואיי הים ורינוס ליום ספד ותענית מרצון נפשם ובמצות הגאון רבינו יעקב בן הרב ר' מאיר אשר כתב אליהם ספרים והודיעם, כי ראוי הוא לקבעו צום לכל בני עמנו, וגדול יהיה הצום הזה מצום גדליה בן אחיקם "כי יום כפורים הוא". זה לשון רבינו אשר כתב, וכן נכון וכן קיבלו היהודים. ופיוט "חטאנו צורינו" מיוסד על זה, ככתוב בו כל המקרה הרע, ולמעלה הוא כתוב בסליחות על גזרת בלוייש, וצדקת כל שמסרו עצמם על יחוד השם תעמוד לישראל סלה . (9)
-
מימות עולם, שלישם עבר, בהרג ואבדן היהודים
בכומרי זדון, שורפי אש, שופכי דם, המשמידים
נגעם פשה על דורות תבל, עד שצץ מרשעם - עם רצח
ומחליו עמך, שכח שמך, אל נא רפא, ושוב שם לו קרא - עם נצח .
- יהודית באומל, קול בכיות, עמ' 150.
- מגן אברהם, או"ח, סימן תק"פ, ס"ק ט'.
- בשנת תרע"ז (1917) במהלך מלה"ע הראשונה הכריזו רבני לונדון על כ' סיוון כיום של תענית ותפילה, למען היישוב היהודי בארץ ישראל, שעל מצבו הקשה הגיעו אליהם ידיעות. התאריך הספציפי נבחר עקב אופיו המיוחד של היום; הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות ראי"ה, ג', עמ' ק"ד-ק"ו.
- נתן נטע הנובר, יון מצולה, עמ' 17.
- אשכנזי, דור דור ומנהגיו, עמ' 151-153.
- מאיר משברשיון, צוק העיתים, קראקא ת"י.
- ישראל היילפרין (עורך), פנקס ועד ארבע ארצות, כרך א', ירושלים תש"ן, עמ' 78.
- א"מ הברמן, ספר גזרות אשכנז וצרפת, עמ' קל"ג-קל"ו.
- הנ"ל, שם, עמ' קכ"ו. הדפסה