מן המחקר
- 12/27/2018
- תכנית אירופה ההונגרית 1/18/2018
- משה פראגר, המרידה הנאצית בהסטוריה 1/8/2017
- ג'וינט והחינוך האורתודוקסי בווילנה בראשית מלחמת העולם השנייה 11/1/2016
- הרב שמואל טוביה שטרן 5/5/2016
- אסתר פרבשטין 4/18/2016
- מצגת של יוסי וילנר על בית הכנסת בטיקטין 2/23/2015
- יום השואה 1/1/2015
- תהליכי רצף ותמורה בישיבה הליטאית 7/8/2014
- מנהיגות ושיקום 6/5/2014
- הרב אברהם זמבה, השטיבלך בוורשה 12/17/2012
- י. מישאל / בית מדרש לרבנים תחכמוני בוורשה 12/17/2012
- יעקב רואי, "חג הפסח מול המשטר הסובייטי", בר-אילן – ספר השנה, כד-כה (תשמט), עמ' 173--195 3/25/2012
- הרב יוסף אפשטיין, "ישיבת מיר" (מתוך אתר דעת): 6/9/2011
- אלברט קגנוביץ', 2/9/2011
- "בריחה ממחנות ההשמדה בהלכה" : 11/7/2010
- פעילותו של מנהיג פא"י , בנימין מינץ 2/18/2010
- ינו שיק, "האורתודוקסיה אחרי השחרור" 1/21/2010
- אסתר פרבשטין , 'מעין ושמו "בית יעקב"' 12/24/2009
- הנהגה רבנית בשואה 11/12/2009
- אומנות בתי הכנסת בפולין 7/22/2009
- החנוך הדתי 'יבנה' בליטא 7/22/2009
- הרשת החינוכית של "אגודת ישראל" בפולין, 5/24/2009
- הרב חיים זייצ'יק 3/26/2009
- הרב יהושע גרינוולד 3/26/2009
- בית המדרש האורתודוקסי לרבנים בברלין 2/26/2009
- השימוש בדרשה ובסיפור החסידיים במבואות לספרות הרבנית 1/26/2009
- הרב שמואל משה רובינשטיין 9/28/2008
- אבלים אנו כל ימי חיינו עלי אדמות
בתוך "זיכרון בספר" 8/6/2008 - החינוך בלודז' בצל השואה
ד"ר חיים שלם 7/2/2008 - החינוך התורני בוורשה הכבושה ובגטו ורשה 1939-1942
שרין דוד 6/3/2008 - המנהיגות הרבנית בהולנד בתקופת השואה
דפים לחקר תקופת השואה
דן מכמן תשמ"ט 3/10/2008 - הרב זלמן ברוך רבינקוב, תרמ"ז–תש"א (1887–1941) 10/14/2007
- הרב דוד אביגדור
(כ' תשרי תרנ"ח – ראש השנה תש"ג 9/11/2007 - זיכרונות הרב יעקב אביגדור מדרוהוביץ'
אסתר פרבשטין 8/5/2007 - "על חטא שחטאנו לפניך"
מצוות הווידוי וקיומה בתקופת השואה 9/21/2006 - עניני קבורה – חסד של אמת
אסתר פרבשטין
בתוך: בסתר רעם, עמ' 251–253 7/30/2006 - על הספר "ידי משה"
כתביו של הרב משה קלנברג 6/29/2006 - שמד וגיור בימי השלטון הנאצי
קטעים מתוך מאמרו של דן מכמן.
עלון פרשת השבוע, אוניברסיטת בר-אילן 5/22/2006 - מתוך מאמרו של מרדכי פלדיאל ולחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים
בתוך קובץ מחקרים יד ושם 5/3/2006 - הרב הנער והפליטים בבודפשט 1944
אסתר פרבשטין
בתוך: דפים לחקר השואה, כ (תשס"ו), עמ' 85–111. 4/9/2006 - חג הפסח בגטאות הגנראל גוברנמנט
חיים שטראוס
משואה, ח (תש"ם) 3/27/2006 - קטעים ממאמרו של נ. קצבורג, בתוך "תולדות השואה"
קצבורג, בראהם – ירושלים 1/31/2006 - קטעים מתוך ספרו של רוני שטאובר
"הלקח לדור" - שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים
ירושלים - תש"ס 1/15/2006 - התקווה, הניצחון, חווית השחרור – אוסף עדויות
בתוך: קובץ יד ושם, כה (תשנ"ו) 1/5/2006 - "פועלי אגודת ישראל" ו"אגודת ישראל"
במחנות העקורים באיטליה, בשנים 1946-1945
מתוך מאמר של שמואל רזניקוביץ' 12/4/2005 - כ' סיוון
יום הזיכרון לשואת יהודי הונגריה 11/7/2005 - ילדים ונוער בתקופת השואה
קטעים ממאמרה של דליה עופר 10/5/2005 - רבי נפתלי שטרן ז"ל
חזן ראשי של קהילת יראים בסאטמר והתפילות שכתב במחנה וולפסברג
קטעים מתוך מאמרו של נחמן כהנא 9/29/2005 - נשים יהודיות מהונגריה
באושוויץ-בירקנאו ב- 1944
קטעים מתוך מאמרה של לאה לנגלבן 8/11/2005 - קטעים מתוך ספרו של דוד דוידוביץ
"בתי כנסת בפולין וחורבנם" 8/8/2005 - קבוצת ה'צנרשאפט' כדוגמה להתארגנות נשים
לעזרה הדדית במחנות
קטעים מתוך מאמרה של יהודית תידור-באומל 6/9/2005 - ק-ל נקמות הופיע
על פי מאמרו של יונה עמנואל
מתוך "המעיין" תמוז תשמ"ג 3/4/2005 - מתוך "מגילת השואה" -
קינה על חורבן בית ישראל באירופה
משה פראגר, "אלה שלא נכנעו" 2/13/2005 - מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין
עיני העדה
בתוך ספרה "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב. 1/27/2005 - חיים דתיים יהודיים תחת השלטון הנאצי
קטעים על פי מאמרו של פרופ' דן מכמן, בתוך "השואה וחקרה" 1/12/2005 - בסתר רעם
קטעים מתוך ספרה של אסתר פרבשטיין 1/12/2005 - קידוש השם
קטעים מתוך ספרו של שמעון הוברבנד 1/12/2005 - מתוך מאמרה של לאה פרייס
אחים זרים ואחים לצרה"
בתוך ילקוט מורשת "תעוד וחקר השואה" 11/27/2004 - על משמר הבריאות
מתוך מאמרו של ד"ר דבורז'צקי
בתוך "ירושלים דליטא במרי ובשואה 11/25/2004 - בצל השכינה, בצל האמונה
קטעים מספרו של אליעזר ברקוביץ 9/22/2004 - מתוך "מתורה עם דרך ארץ עד מחנה הריכוז"
הנהגה רבנית בתקופת השואה 8/22/2004 - "קול בכיות" – השואה והתפילה
על פי ספרה של יהודית תידור באומל 7/19/2004 - מתוך ספרה של אילנה רוזן "באושוויץ תקענו בשופר"
ניצולי קרפטוס בישראל מספרים על עצמם ועל קהילותיהם בשואה. 6/15/2004 - ילדים ונוער בתקופת השואה
קטעים ממאמרה של דליה עופר 4/28/2004 - להיות יהודי בצרפת
מתוך מאמרה של רנה פוזננסקי 3/23/2004 - מסתור בקרב משפחות נוצריות
מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין 'עד יעבור זעם' 2/25/2004 - החינוך התורני 2/2/2004
- המאפיינים של התנועה הפרטיזנית היהודית 1/1/2004
- קבוצות פרטיזניות יהודיות 1/1/2004
- האשה הדתית בשואה
קטעים מתוך הרצאה של שולמית אימבר,יד ושם 11/30/2003 - "מכתבו של ניצול"
קטעים ממאמרה של אסתר 'לא צמא למים' פרבשטיין
מתוך "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב 8/4/2003 - על פי מאמרה של אסתר פרבשטיין
מתוך "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב 7/6/2003 - קטעים ממאמרו של יהושע אייבשיץ:
"הספר בתקופת השואה" 6/1/2003 - קטעים מתוך מאמרו של פרופ' ישראל גוטמן:
"יהודי וורשה בימי השואה".
מתוך תולדות יהודי וורשה, ירושלים 5/8/2003 - קטעים על פי מאמרה של אסתר פרבשטיין,
מתוך 'בסתר רעם', מוסד הרב קוק, תשס"ב. 3/13/2003 - קטעים על פי מאמרה של פרופ' יפה אליאך:
'שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות הרכוז הנאציים'
"יד ושם", ירושלים, תשד"מ – 1984 2/13/2003 - פרופ' גרשון גרינברג
- שתי תגובות רבניות לשואה
- "לבנות החרבות – עגונות השואה"
- מבוכניה לבודפשט – מבצעי בריחה של יהודים מפולין להונגריה
אסף ידידיה - בצריפי הנערים באושוויץ, 1944
אסתר פרבשטין - הרב שלמה זלמן אונסדורפר, שפתי שלמה (מונטריאול תשל"ב)
- קטעים ממאמרו של יהויקים כוכבי:
"השלב האחרון בקורותיה של יהדות גרמניה 1938 - 1943, ימי נובמבר 1938" - קטעים ממאמרה של שרה קפלן
זכרון השואה והנצחתה על ידי היהדות החרדית
ירושלים - תש"ס - מתוך מאמרה של אסתר פרבשטין, "אני רוצה להיות שייך ליעקב",
- נתן כהן, '"עיני עיני יורדה מים" זיכרונות הרב אלתר יצחק אייזיק ויינברגר (וויינבערגער)'
"פועלי אגודת ישראל" ו"אגודת ישראל"
במחנות העקורים באיטליה, בשנים 1946-1945
מתוך מאמר של שמואל רזניקוביץ' בתוך "דפים לחקר השואה", מאסף ה, אוניברסיטת חיפה, תשמ"ז.
עם סיום מלחמת העולם השנייה, נמצאו באיטליה כ- 30 אלף יהודים איטלקים וכ- 12 אלף פליטים יהודים מכל מיני ארצות... על רקע מלחמתם של החיילים הארצישראלים בתופעת ההתנצרות-השמד, שפשתה בקרב יהודי איטליה, בולט במיוחד פועלם של החיילים החרדיים הארצישראלים, בקרב שארית הפליטה באיטליה.
במכתבם למערכת "שערים" ב- 22 במרס 1945 כותבים החיילים, שנמנו בארץ עם תנועת פועלי אגודת ישראל:
"חיזוק הדת ושמירת התורה" – זוהי עכשיו אמרת כנף ברומא. יהודי איטליה מסוגלים לשוב בתשובה שלימה, אולם צריך להיות מי שידריכם"...
בכנס שערכו החיילים הדתיים ב"חטיבה היהודית הלוחמת" (חי"ל), ב- 13 ביולי 1945, בבית הכנסת של החי"ל בטארביזיו שבאיטליה, אמר רב החי"ל, הרב מספר;
"מטרת הכינוס צריכה להיות: לעורר את החייל הדתי שישפיע בהופעתו. החייל הדתי אוצר בחובו כח נפשי רב ובידו לעודד את שרידי היהודים שאנו פוגשים בדרכנו"...
בין השאר הוחלט בכנס לדרוש מהיהדות הדתית בארץ ישראל "לשלוח מורים ורבנים ובני ישיבות לגולה, לשם ליכוד היהדות מסביב לתורה ומצוה, והכנתם לבנין חייהם בתוך ארץ ישראל דתית, עובדת ויוצרת". משתתפי הכנס פנו בקריאה חמה ליהדות בגולה, להתלכד מעל להבדלי מפלגות, מסביב לתפקיד הנעלה להקמת חיים ציבוריים דתיים ומוסדות חינוך דתיים...
הרוח החיה שעמדה מאחורי מרבית פעולות הדת, החינוך והתרבות באזור, היה לייבל קוטנר. אחת מפעולותיו הראשונות היתה ייסוד "כפר נוער" חרדי, במחנה "סנטה-צזרייה", שנועד לילדים עד גיל שמונה עשרה. בכפר שהו כ- 75 נערים. בהשפעתו, החליטו 35 מתלמידי "כפר הנוער" החילוני "אודים", שבמחנה סנטה-מריה הסמוך, לאכול במטבח הכשר של קיבוץ "נצחיים", ובערבים למדו תורה ותלמוד.
בראשית חודש אדר א', תחילת פברואר 1946 – הקים קוטנר ב"סנטה-צזרייה" ישיבה מכינה, שהיתה שלוחה של ישיבת "מאור הגולה" שברומא. בישיבה ששכנה בבית המדרש הגדול במחנה, למדו כ- 50 תלמידים בהעדר ספרים. ולנוכח הדוחק הרב והמצוקה הגדולה, נאלצו עשרה סופרים לכתוב יום יום "דף אחד של 'דף היומי', שהעתיקוהו מגמרא אחת שהיתה בידם"...
העיר רומא וסביבתה.
ברומא נוסדה ישיבת "מאור הגולה", שבה למדו כ- 65 תלמידים, רובם מהונגריה ומרומניה. בראש הישיבה עמד הרב אפרים אושרי, רבה לשעבר של קהילת קובנה, כשלצידו מכהנים הרב בנימין בורז'יקובסקי מצ'נסטכוב, הרב יעקב לאכוביצקי מחסידי סלונים, והרב אייזיק מוסקוביץ' מהונגריה – שהיו ממייסדי הישיבה לפני בואו של הרב אושרי לאיטליה...
באוסטיה, עיירה ליד חוף הים כ- 30 ק"מ מרומא, נוסדו כעשרה קיבוצים, שלושה מהם בידי פליטים חרדיים. הגדול שבהם "שאר ישוב"... סדר יומם של חברי הקיבוץ כלל שש שעות עבודה, ושאר השעות הם ללימוד גפ"ת, תנ"ך. כ- 15 חברים קיבלו עליהם לקום בקביעות ב- 4 וללמוד בצוותא עד 7 מסכת "קידושין", מפני שממסכת זו עמדו לרשותם שלושה עותקים...
הקמת ועד פעולה מאוחד באיטליה.
ראשי פא"י ואגו"י באיטליה החליטו לייעל ולתאם את עבודת ארגוניהם בכל רחבי איטליה. בשיתוף עם מרכז פא"י בארץ ועם שליח פא"י באיטליה, הוחלט להקים "ועד פועל מאוחד"... כשנודע שהגרי"ח מישקובסקי ור' בנימין מינץ, מתכוננים לסייר במחנות העקורים באיטליה, במהלך חודש אדר א' תש"ו, החליט "הוועד הפועל" הזמני בבארי לכנס כינוס ארצי של כל "באי כח הסתדרותנו באיטליה", בנוכחותם של הרבנים מארץ ישראל.
ואכן, הרבנים משקובסקי ומינץ נכחו בישיבה החגיגית הראשונה של "כינוס אגודת ופועלי אגודת ישראל באיטליה", שנערכה בי"ז באדר א' תש"ו, 18.2.1946, ובמהלכה נתכבדו לשאת את דבריהם...
להלן כמה מההחלטות שנתקבלו בישיבה זו:
החלטות פוליטיות: ארץ ישראל היא הארץ היחידה, שרק בה יהודים יכולים להיות ולהתפתח ברוחניות ובגשמיות.
הכינוס דורש לפתוח את שערי ארץ ישראל לעם ישראל בכל מקומות תפוצותיו.
החלטות פנימיות: להרה"ג ראש ישיבת "מאור הגולה" ברומא הרב אפרים אושרי שליט"א שלוחה בזה הכרת תודה עבור פעילותו הנמרצת בשדה הפצת התורה, בארגנו את החלק החלוצי המסוגל להכשיר את עצמו לתורה ולקדושה.
הכינוס מכתיר אותו כפטרון על כל מוסדות התורה שבאיטליה והוא מתבקש לכונן תיכף סניף בבארי.
סיכום.
פעילי פא"י ושליחיה, לא היו שליחים לרגע. הם ישבו זמן רב במחנות, וסייעו להחזיר לניצולים החרדיים צלם אנוש, להכניסם חזרה למסגרת תורתית, חלוצית, ולכוון דרכם לארץ ישראל. הם הצליחו לשלב את ניצולי היהדות החרדית בפעולות ההעפלה ומסגרת העלייה הלגאלית... הדפסה
מתוך מאמר של שמואל רזניקוביץ' בתוך "דפים לחקר השואה", מאסף ה, אוניברסיטת חיפה, תשמ"ז.
עם סיום מלחמת העולם השנייה, נמצאו באיטליה כ- 30 אלף יהודים איטלקים וכ- 12 אלף פליטים יהודים מכל מיני ארצות... על רקע מלחמתם של החיילים הארצישראלים בתופעת ההתנצרות-השמד, שפשתה בקרב יהודי איטליה, בולט במיוחד פועלם של החיילים החרדיים הארצישראלים, בקרב שארית הפליטה באיטליה.
במכתבם למערכת "שערים" ב- 22 במרס 1945 כותבים החיילים, שנמנו בארץ עם תנועת פועלי אגודת ישראל:
"חיזוק הדת ושמירת התורה" – זוהי עכשיו אמרת כנף ברומא. יהודי איטליה מסוגלים לשוב בתשובה שלימה, אולם צריך להיות מי שידריכם"...
בכנס שערכו החיילים הדתיים ב"חטיבה היהודית הלוחמת" (חי"ל), ב- 13 ביולי 1945, בבית הכנסת של החי"ל בטארביזיו שבאיטליה, אמר רב החי"ל, הרב מספר;
"מטרת הכינוס צריכה להיות: לעורר את החייל הדתי שישפיע בהופעתו. החייל הדתי אוצר בחובו כח נפשי רב ובידו לעודד את שרידי היהודים שאנו פוגשים בדרכנו"...
בין השאר הוחלט בכנס לדרוש מהיהדות הדתית בארץ ישראל "לשלוח מורים ורבנים ובני ישיבות לגולה, לשם ליכוד היהדות מסביב לתורה ומצוה, והכנתם לבנין חייהם בתוך ארץ ישראל דתית, עובדת ויוצרת". משתתפי הכנס פנו בקריאה חמה ליהדות בגולה, להתלכד מעל להבדלי מפלגות, מסביב לתפקיד הנעלה להקמת חיים ציבוריים דתיים ומוסדות חינוך דתיים...
הרוח החיה שעמדה מאחורי מרבית פעולות הדת, החינוך והתרבות באזור, היה לייבל קוטנר. אחת מפעולותיו הראשונות היתה ייסוד "כפר נוער" חרדי, במחנה "סנטה-צזרייה", שנועד לילדים עד גיל שמונה עשרה. בכפר שהו כ- 75 נערים. בהשפעתו, החליטו 35 מתלמידי "כפר הנוער" החילוני "אודים", שבמחנה סנטה-מריה הסמוך, לאכול במטבח הכשר של קיבוץ "נצחיים", ובערבים למדו תורה ותלמוד.
בראשית חודש אדר א', תחילת פברואר 1946 – הקים קוטנר ב"סנטה-צזרייה" ישיבה מכינה, שהיתה שלוחה של ישיבת "מאור הגולה" שברומא. בישיבה ששכנה בבית המדרש הגדול במחנה, למדו כ- 50 תלמידים בהעדר ספרים. ולנוכח הדוחק הרב והמצוקה הגדולה, נאלצו עשרה סופרים לכתוב יום יום "דף אחד של 'דף היומי', שהעתיקוהו מגמרא אחת שהיתה בידם"...
העיר רומא וסביבתה.
ברומא נוסדה ישיבת "מאור הגולה", שבה למדו כ- 65 תלמידים, רובם מהונגריה ומרומניה. בראש הישיבה עמד הרב אפרים אושרי, רבה לשעבר של קהילת קובנה, כשלצידו מכהנים הרב בנימין בורז'יקובסקי מצ'נסטכוב, הרב יעקב לאכוביצקי מחסידי סלונים, והרב אייזיק מוסקוביץ' מהונגריה – שהיו ממייסדי הישיבה לפני בואו של הרב אושרי לאיטליה...
באוסטיה, עיירה ליד חוף הים כ- 30 ק"מ מרומא, נוסדו כעשרה קיבוצים, שלושה מהם בידי פליטים חרדיים. הגדול שבהם "שאר ישוב"... סדר יומם של חברי הקיבוץ כלל שש שעות עבודה, ושאר השעות הם ללימוד גפ"ת, תנ"ך. כ- 15 חברים קיבלו עליהם לקום בקביעות ב- 4 וללמוד בצוותא עד 7 מסכת "קידושין", מפני שממסכת זו עמדו לרשותם שלושה עותקים...
הקמת ועד פעולה מאוחד באיטליה.
ראשי פא"י ואגו"י באיטליה החליטו לייעל ולתאם את עבודת ארגוניהם בכל רחבי איטליה. בשיתוף עם מרכז פא"י בארץ ועם שליח פא"י באיטליה, הוחלט להקים "ועד פועל מאוחד"... כשנודע שהגרי"ח מישקובסקי ור' בנימין מינץ, מתכוננים לסייר במחנות העקורים באיטליה, במהלך חודש אדר א' תש"ו, החליט "הוועד הפועל" הזמני בבארי לכנס כינוס ארצי של כל "באי כח הסתדרותנו באיטליה", בנוכחותם של הרבנים מארץ ישראל.
ואכן, הרבנים משקובסקי ומינץ נכחו בישיבה החגיגית הראשונה של "כינוס אגודת ופועלי אגודת ישראל באיטליה", שנערכה בי"ז באדר א' תש"ו, 18.2.1946, ובמהלכה נתכבדו לשאת את דבריהם...
להלן כמה מההחלטות שנתקבלו בישיבה זו:
החלטות פוליטיות: ארץ ישראל היא הארץ היחידה, שרק בה יהודים יכולים להיות ולהתפתח ברוחניות ובגשמיות.
הכינוס דורש לפתוח את שערי ארץ ישראל לעם ישראל בכל מקומות תפוצותיו.
החלטות פנימיות: להרה"ג ראש ישיבת "מאור הגולה" ברומא הרב אפרים אושרי שליט"א שלוחה בזה הכרת תודה עבור פעילותו הנמרצת בשדה הפצת התורה, בארגנו את החלק החלוצי המסוגל להכשיר את עצמו לתורה ולקדושה.
הכינוס מכתיר אותו כפטרון על כל מוסדות התורה שבאיטליה והוא מתבקש לכונן תיכף סניף בבארי.
סיכום.
פעילי פא"י ושליחיה, לא היו שליחים לרגע. הם ישבו זמן רב במחנות, וסייעו להחזיר לניצולים החרדיים צלם אנוש, להכניסם חזרה למסגרת תורתית, חלוצית, ולכוון דרכם לארץ ישראל. הם הצליחו לשלב את ניצולי היהדות החרדית בפעולות ההעפלה ומסגרת העלייה הלגאלית... הדפסה