תחקיר החודש

"פועלי אגודת ישראל" ו"אגודת ישראל" במחנות העקורים באיטליה, בשנים 1946-1945
מתוך מאמר של שמואל רזניקוביץ' בתוך "דפים לחקר השואה", מאסף ה, אוניברסיטת חיפה, תשמ"ז.

---

עם סיום מלחמת העולם השנייה, נמצאו באיטליה כ- 30 אלף יהודים איטלקים וכ- 12 אלף פליטים יהודים מכל מיני ארצות... על רקע מלחמתם של החיילים הארצישראלים בתופעת ההתנצרות-השמד, שפשתה בקרב יהודי איטליה, בולט במיוחד פועלם של החיילים החרדיים הארצישראלים, בקרב שארית הפליטה באיטליה.
במכתבם למערכת "שערים" ב- 22 במרס 1945 כותבים החיילים, שנמנו בארץ עם תנועת פועלי אגודת ישראל:
"חיזוק הדת ושמירת התורה" – זוהי עכשיו אמרת כנף ברומא. יהודי איטליה מסוגלים לשוב בתשובה שלימה, אולם צריך להיות מי שידריכם"...
בכנס שערכו החיילים הדתיים ב"חטיבה היהודית הלוחמת" (חי"ל), ב- 13 ביולי 1945, בבית הכנסת של החי"ל בטארביזיו שבאיטליה, אמר רב החי"ל, הרב מספר;
"מטרת הכינוס צריכה להיות: לעורר את החייל הדתי שישפיע בהופעתו. החייל הדתי אוצר בחובו כח נפשי רב ובידו לעודד את שרידי היהודים שאנו פוגשים בדרכנו"...
בין השאר הוחלט בכנס לדרוש מהיהדות הדתית בארץ ישראל "לשלוח מורים ורבנים ובני ישיבות לגולה, לשם ליכוד היהדות מסביב לתורה ומצוה, והכנתם לבנין חייהם בתוך ארץ ישראל דתית, עובדת ויוצרת". משתתפי הכנס פנו בקריאה חמה ליהדות בגולה, להתלכד מעל להבדלי מפלגות, מסביב לתפקיד הנעלה להקמת חיים ציבוריים דתיים ומוסדות חינוך דתיים...

הרוח החיה שעמדה מאחורי מרבית פעולות הדת, החינוך והתרבות באזור, היה לייבל קוטנר. אחת מפעולותיו הראשונות היתה ייסוד "כפר נוער" חרדי, במחנה "סנטה-צזרייה", שנועד לילדים עד גיל שמונה עשרה. בכפר שהו כ- 75 נערים. בהשפעתו, החליטו 35 מתלמידי "כפר הנוער" החילוני "אודים", שבמחנה סנטה-מריה הסמוך, לאכול במטבח הכשר של קיבוץ "נצחיים", ובערבים למדו תורה ותלמוד.
בראשית חודש אדר א', תחילת פברואר 1946 – הקים קוטנר ב"סנטה-צזרייה" ישיבה מכינה, שהיתה שלוחה של ישיבת "מאור הגולה" שברומא. בישיבה ששכנה בבית המדרש הגדול במחנה, למדו כ- 50 תלמידים בהעדר ספרים. ולנוכח הדוחק הרב והמצוקה הגדולה, נאלצו עשרה סופרים לכתוב יום יום "דף אחד של 'דף היומי', שהעתיקוהו מגמרא אחת שהיתה בידם"...

העיר רומא וסביבתה.
ברומא נוסדה ישיבת "מאור הגולה", שבה למדו כ- 65 תלמידים, רובם מהונגריה ומרומניה. בראש הישיבה עמד הרב אפרים אושרי, רבה לשעבר של קהילת קובנה, כשלצידו מכהנים הרב בנימין בורז'יקובסקי מצ'נסטכוב, הרב יעקב לאכוביצקי מחסידי סלונים, והרב אייזיק מוסקוביץ' מהונגריה – שהיו ממייסדי הישיבה לפני בואו של הרב אושרי לאיטליה...
באוסטיה, עיירה ליד חוף הים כ- 30 ק"מ מרומא, נוסדו כעשרה קיבוצים, שלושה מהם בידי פליטים חרדיים. הגדול שבהם "שאר ישוב"... סדר יומם של חברי הקיבוץ כלל שש שעות עבודה, ושאר השעות הם ללימוד גפ"ת, תנ"ך. כ- 15 חברים קיבלו עליהם לקום בקביעות ב- 4 וללמוד בצוותא עד 7 מסכת "קידושין", מפני שממסכת זו עמדו לרשותם שלושה עותקים...

הקמת ועד פעולה מאוחד באיטליה.
ראשי פא"י ואגו"י באיטליה החליטו לייעל ולתאם את עבודת ארגוניהם בכל רחבי איטליה. בשיתוף עם מרכז פא"י בארץ ועם שליח פא"י באיטליה, הוחלט להקים "ועד פועל מאוחד"... כשנודע שהגרי"ח מישקובסקי ור' בנימין מינץ, מתכוננים לסייר במחנות העקורים באיטליה, במהלך חודש אדר א' תש"ו, החליט "הוועד הפועל" הזמני בבארי לכנס כינוס ארצי של כל "באי כח הסתדרותנו באיטליה", בנוכחותם של הרבנים מארץ ישראל.
ואכן, הרבנים משקובסקי ומינץ נכחו בישיבה החגיגית הראשונה של "כינוס אגודת ופועלי אגודת ישראל באיטליה", שנערכה בי"ז באדר א' תש"ו, 18.2.1946, ובמהלכה נתכבדו לשאת את דבריהם...
להלן כמה מההחלטות שנתקבלו בישיבה זו:
החלטות פוליטיות: ארץ ישראל היא הארץ היחידה, שרק בה יהודים יכולים להיות ולהתפתח ברוחניות ובגשמיות.
הכינוס דורש לפתוח את שערי ארץ ישראל לעם ישראל בכל מקומות תפוצותיו.
החלטות פנימיות: להרה"ג ראש ישיבת "מאור הגולה" ברומא הרב אפרים אושרי שליט"א שלוחה בזה הכרת תודה עבור פעילותו הנמרצת בשדה הפצת התורה, בארגנו את החלק החלוצי המסוגל להכשיר את עצמו לתורה ולקדושה.
הכינוס מכתיר אותו כפטרון על כל מוסדות התורה שבאיטליה והוא מתבקש לכונן תיכף סניף בבארי.

סיכום.
פעילי פא"י ושליחיה, לא היו שליחים לרגע. הם ישבו זמן רב במחנות, וסייעו להחזיר לניצולים החרדיים צלם אנוש, להכניסם חזרה למסגרת תורתית, חלוצית, ולכוון דרכם לארץ ישראל. הם הצליחו לשלב את ניצולי היהדות החרדית בפעולות ההעפלה ומסגרת העלייה הלגאלית...


הדפסה