מן המחקר
- 12/27/2018
- תכנית אירופה ההונגרית 1/18/2018
- משה פראגר, המרידה הנאצית בהסטוריה 1/8/2017
- ג'וינט והחינוך האורתודוקסי בווילנה בראשית מלחמת העולם השנייה 11/1/2016
- הרב שמואל טוביה שטרן 5/5/2016
- אסתר פרבשטין 4/18/2016
- מצגת של יוסי וילנר על בית הכנסת בטיקטין 2/23/2015
- יום השואה 1/1/2015
- תהליכי רצף ותמורה בישיבה הליטאית 7/8/2014
- מנהיגות ושיקום 6/5/2014
- הרב אברהם זמבה, השטיבלך בוורשה 12/17/2012
- י. מישאל / בית מדרש לרבנים תחכמוני בוורשה 12/17/2012
- יעקב רואי, "חג הפסח מול המשטר הסובייטי", בר-אילן – ספר השנה, כד-כה (תשמט), עמ' 173--195 3/25/2012
- הרב יוסף אפשטיין, "ישיבת מיר" (מתוך אתר דעת): 6/9/2011
- אלברט קגנוביץ', 2/9/2011
- "בריחה ממחנות ההשמדה בהלכה" : 11/7/2010
- פעילותו של מנהיג פא"י , בנימין מינץ 2/18/2010
- ינו שיק, "האורתודוקסיה אחרי השחרור" 1/21/2010
- אסתר פרבשטין , 'מעין ושמו "בית יעקב"' 12/24/2009
- הנהגה רבנית בשואה 11/12/2009
- אומנות בתי הכנסת בפולין 7/22/2009
- החנוך הדתי 'יבנה' בליטא 7/22/2009
- הרשת החינוכית של "אגודת ישראל" בפולין, 5/24/2009
- הרב חיים זייצ'יק 3/26/2009
- הרב יהושע גרינוולד 3/26/2009
- בית המדרש האורתודוקסי לרבנים בברלין 2/26/2009
- השימוש בדרשה ובסיפור החסידיים במבואות לספרות הרבנית 1/26/2009
- הרב שמואל משה רובינשטיין 9/28/2008
- אבלים אנו כל ימי חיינו עלי אדמות
בתוך "זיכרון בספר" 8/6/2008 - החינוך בלודז' בצל השואה
ד"ר חיים שלם 7/2/2008 - החינוך התורני בוורשה הכבושה ובגטו ורשה 1939-1942
שרין דוד 6/3/2008 - המנהיגות הרבנית בהולנד בתקופת השואה
דפים לחקר תקופת השואה
דן מכמן תשמ"ט 3/10/2008 - הרב זלמן ברוך רבינקוב, תרמ"ז–תש"א (1887–1941) 10/14/2007
- הרב דוד אביגדור
(כ' תשרי תרנ"ח – ראש השנה תש"ג 9/11/2007 - זיכרונות הרב יעקב אביגדור מדרוהוביץ'
אסתר פרבשטין 8/5/2007 - "על חטא שחטאנו לפניך"
מצוות הווידוי וקיומה בתקופת השואה 9/21/2006 - עניני קבורה – חסד של אמת
אסתר פרבשטין
בתוך: בסתר רעם, עמ' 251–253 7/30/2006 - על הספר "ידי משה"
כתביו של הרב משה קלנברג 6/29/2006 - שמד וגיור בימי השלטון הנאצי
קטעים מתוך מאמרו של דן מכמן.
עלון פרשת השבוע, אוניברסיטת בר-אילן 5/22/2006 - מתוך מאמרו של מרדכי פלדיאל ולחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים
בתוך קובץ מחקרים יד ושם 5/3/2006 - הרב הנער והפליטים בבודפשט 1944
אסתר פרבשטין
בתוך: דפים לחקר השואה, כ (תשס"ו), עמ' 85–111. 4/9/2006 - חג הפסח בגטאות הגנראל גוברנמנט
חיים שטראוס
משואה, ח (תש"ם) 3/27/2006 - קטעים ממאמרו של נ. קצבורג, בתוך "תולדות השואה"
קצבורג, בראהם – ירושלים 1/31/2006 - קטעים מתוך ספרו של רוני שטאובר
"הלקח לדור" - שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים
ירושלים - תש"ס 1/15/2006 - התקווה, הניצחון, חווית השחרור – אוסף עדויות
בתוך: קובץ יד ושם, כה (תשנ"ו) 1/5/2006 - "פועלי אגודת ישראל" ו"אגודת ישראל"
במחנות העקורים באיטליה, בשנים 1946-1945
מתוך מאמר של שמואל רזניקוביץ' 12/4/2005 - כ' סיוון
יום הזיכרון לשואת יהודי הונגריה 11/7/2005 - ילדים ונוער בתקופת השואה
קטעים ממאמרה של דליה עופר 10/5/2005 - רבי נפתלי שטרן ז"ל
חזן ראשי של קהילת יראים בסאטמר והתפילות שכתב במחנה וולפסברג
קטעים מתוך מאמרו של נחמן כהנא 9/29/2005 - נשים יהודיות מהונגריה
באושוויץ-בירקנאו ב- 1944
קטעים מתוך מאמרה של לאה לנגלבן 8/11/2005 - קטעים מתוך ספרו של דוד דוידוביץ
"בתי כנסת בפולין וחורבנם" 8/8/2005 - קבוצת ה'צנרשאפט' כדוגמה להתארגנות נשים
לעזרה הדדית במחנות
קטעים מתוך מאמרה של יהודית תידור-באומל 6/9/2005 - ק-ל נקמות הופיע
על פי מאמרו של יונה עמנואל
מתוך "המעיין" תמוז תשמ"ג 3/4/2005 - מתוך "מגילת השואה" -
קינה על חורבן בית ישראל באירופה
משה פראגר, "אלה שלא נכנעו" 2/13/2005 - מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין
עיני העדה
בתוך ספרה "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב. 1/27/2005 - חיים דתיים יהודיים תחת השלטון הנאצי
קטעים על פי מאמרו של פרופ' דן מכמן, בתוך "השואה וחקרה" 1/12/2005 - בסתר רעם
קטעים מתוך ספרה של אסתר פרבשטיין 1/12/2005 - קידוש השם
קטעים מתוך ספרו של שמעון הוברבנד 1/12/2005 - מתוך מאמרה של לאה פרייס
אחים זרים ואחים לצרה"
בתוך ילקוט מורשת "תעוד וחקר השואה" 11/27/2004 - על משמר הבריאות
מתוך מאמרו של ד"ר דבורז'צקי
בתוך "ירושלים דליטא במרי ובשואה 11/25/2004 - בצל השכינה, בצל האמונה
קטעים מספרו של אליעזר ברקוביץ 9/22/2004 - מתוך "מתורה עם דרך ארץ עד מחנה הריכוז"
הנהגה רבנית בתקופת השואה 8/22/2004 - "קול בכיות" – השואה והתפילה
על פי ספרה של יהודית תידור באומל 7/19/2004 - מתוך ספרה של אילנה רוזן "באושוויץ תקענו בשופר"
ניצולי קרפטוס בישראל מספרים על עצמם ועל קהילותיהם בשואה. 6/15/2004 - ילדים ונוער בתקופת השואה
קטעים ממאמרה של דליה עופר 4/28/2004 - להיות יהודי בצרפת
מתוך מאמרה של רנה פוזננסקי 3/23/2004 - מסתור בקרב משפחות נוצריות
מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין 'עד יעבור זעם' 2/25/2004 - החינוך התורני 2/2/2004
- המאפיינים של התנועה הפרטיזנית היהודית 1/1/2004
- קבוצות פרטיזניות יהודיות 1/1/2004
- האשה הדתית בשואה
קטעים מתוך הרצאה של שולמית אימבר,יד ושם 11/30/2003 - "מכתבו של ניצול"
קטעים ממאמרה של אסתר 'לא צמא למים' פרבשטיין
מתוך "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב 8/4/2003 - על פי מאמרה של אסתר פרבשטיין
מתוך "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב 7/6/2003 - קטעים ממאמרו של יהושע אייבשיץ:
"הספר בתקופת השואה" 6/1/2003 - קטעים מתוך מאמרו של פרופ' ישראל גוטמן:
"יהודי וורשה בימי השואה".
מתוך תולדות יהודי וורשה, ירושלים 5/8/2003 - קטעים על פי מאמרה של אסתר פרבשטיין,
מתוך 'בסתר רעם', מוסד הרב קוק, תשס"ב. 3/13/2003 - קטעים על פי מאמרה של פרופ' יפה אליאך:
'שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות הרכוז הנאציים'
"יד ושם", ירושלים, תשד"מ – 1984 2/13/2003 - פרופ' גרשון גרינברג
- שתי תגובות רבניות לשואה
- "לבנות החרבות – עגונות השואה"
- מבוכניה לבודפשט – מבצעי בריחה של יהודים מפולין להונגריה
אסף ידידיה - בצריפי הנערים באושוויץ, 1944
אסתר פרבשטין - הרב שלמה זלמן אונסדורפר, שפתי שלמה (מונטריאול תשל"ב)
- קטעים ממאמרו של יהויקים כוכבי:
"השלב האחרון בקורותיה של יהדות גרמניה 1938 - 1943, ימי נובמבר 1938" - קטעים ממאמרה של שרה קפלן
זכרון השואה והנצחתה על ידי היהדות החרדית
ירושלים - תש"ס - מתוך מאמרה של אסתר פרבשטין, "אני רוצה להיות שייך ליעקב",
- נתן כהן, '"עיני עיני יורדה מים" זיכרונות הרב אלתר יצחק אייזיק ויינברגר (וויינבערגער)'
על פי ספרה של יהודית תידור באומל "קול בכיות" - השואה והתפילה.
עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, נמתח קו של תיחום בין ההצלה לבין ההנצחה...
כבר בשנה הראשונה לאחר תום המלחמה החליפו האזכרות לקרבנות השואה את עצרות ההתעוררות, והתפילות לעילוי נשמתם של הקדושים תפסו את מקומן של התחינות למען הנרדפים, שאפיינו את היצירות הליטורגיות שחוברו בשנות המלחמה. עם חלוף הזמן התמסדה מגמת ההנצחה והתהליך נתן אותותיו הן בצורתן של התפילות המיוחדות שנתחברו והן בתוכנן...
עוד בשנות החמישים והשישים נכתבו על ידי רבנים חרדיים בארץ ובתפוצות, מספר קינות מיוחדות לזכר קרבנות השואה. אך קינות אלו לא זכו להפצה בקרב הציבור החרדי הרחב. בסוף שנות השבעים, במאמץ יוצא דופן, פנה הרב חיים אורי ליפשיץ, סופר ועיתונאי חרדי מארצות הברית, שעניין השואה היה כאש בוערת בעצמותיו, לרשימה ארוכה של מנהיגים חרדיים בהצעה לחבר קינה מיוחדת "רשמית" לזכר קרבנות השואה. ההיענות הבלתי רשמית לפנייה זו היתה מעודדת, אך הרבנים לא נקטו בפעולה מעשית פומבית כלשהי בכוון זה. הצעד המעשי הראשון נעשה רק בקיץ תשמ"ד, עם פרסומה של קינה מיוחדת מאת הרב שלמה הלברשטם, הרבי מבובוב, "על חורבן עם ישראל בשנות ה'ת"ש-תש"ה". במקביל לכך, הוציא לאור "ועד המתעוררים לאמירת קינה לזכר קדושי אירופה" של אגודת ישראל באמריקה, חוברת תחת הכותרת "קונטרס דברי דחיפה והתעוררות לאמירת קינה ביום תשעה באב לזכר קדושי ישראל שנשמדו באירופה בשנות תרצ"ט-תש"ה". החוברת הכילה גלוי דעת מאת חברי מועצת גדולי התורה שעל יד אגודת ישראל באמריקה מחודש שבט תשמ"ד, בדבר חשיבות אמירת קינה מיוחדת לזכר "ששת מיליון קדושי ישראל", ומכתבים בעניין זה מאת מספר אדמורי"ם ורבנים. בנוסף לכך, הודפסו בחוברת דוגמאות לקינות מיוחדות מתוך אלו שנתחברו על ידי מנהיגים חרדיים בדור האחרון, לרוב קינות שזכו עד עתה לתפוצה מקומית בלבד. בכך הופנה הזרקור גם אל קינות מיוחדות שנתחברו עוד הרבה לפני כן באותם החוגים, ביניהן קינה מאת הרב שמואל וואזנר, רב של שכונת זכרון מאיר בבני ברק, ו"מגילת השואה" מאת ר' משה פראגר.
יצירה אחרונה זו הינה יוצאת דופן גם בצורתה וגם בתוכנה, משום שהיא היחידה מבין התפילות והקינות לזכר קרבנות השואה, שחוברו בכל הזרמים, העוסקת באידיאולוגיה הגזענית של הנאצים ובשאלה של רדיפות מטעמי גזע ולא מטעמי דת. יתכן שהדבר נובע מצורתה של היצירה, "מגילה" ולא קינה, שעל כן פחת הצורך של מחברה להיצמד לדפוסים המקובלים ולניסוחים המסורתיים. אך ללא ספק נובע ייחודה של היצירה גם מאישיותו המיוחדת של מחברה. פראגר, חסיד גור וסופר פורה עד סוף ימיו, היה ממקימי "גנזך קידוש השם" המוקדש לתיעוד הפעילות הדתית בשואה ולתיעוד גורלם של מנהיגים דתיים באותה תקופה...
...מה היה ערכה של התפילה ומה היתה משמעותה בעיניהם של מחברי התפילות המיוחדות מחד גיסא, ובעיניהם של המתפללים מאידך גיסא? אין ספק שחיבורן של תפילות מיוחדות ואמירתן הן בו זמנית גם "פעולה" וגם "תגובה". אלא שבמקרה שלפנינו לא מסתפחות לביטויים אל נימות ערכיות. אין לשייך למונח "פעולה" בהכרח תווית של פעילות ואין לייחס למונח "תגובה" בהכרח נימה סבילה. מהותה המטפיסית של התפילה, כפי שהיא נתפסת בעיניהם של המתפללים, מפרידה בינה לבין כל קביעה ערכית חילונית. כתוצאה מכך, ניתן לסווג את התפילות המיוחדות לשתי קטגוריות, הקריאות לעזרה ותפילות ההנצחה, בעוד שאין לדרג אותן בסולם התגובות, שמרכיבי היסוד שלו לקוחים מתוך העולם המוחשי.
ההיבט הסמאנטי חזר ועלה בווריאציות שונות בכל אחד ממוקדי המחקר, כאשר מדובר בתוכנן של התפילות, הן התפילות שנתחברו בתקופת השואה והן אלו שנתחברו לאחריה. בכל התפילות שהזכרנו בולטים המכנים המשותפים הסמאנטיים; השימוש בביטויים המופיעים בליטורגיה המסורתית הקיימת זה דורות והדמיון המפליא במרכיבים הבסיסיים של מרבית התפילות מכל הזרמים...
היבט הזיכרון - במהלך הדורות לבש הזיכרון ההיסטורי היהודי פנים רבות כשהבולטות בהן היו קשורות כמעט תמיד בשימוש במילים. תפילות ופיוטים, אגדות ומשלים, ספרי יזכור ומרטירולוגיה, כל אלה הפכו לגל העד היהודי המובהק, אשר התאים הן לאופיו של העם והן לפיזורו. מה יכול להתאים יותר לתרמיל הזיכרון ההיסטורי של עם מפוזר מאשר יצירה שהינה על גיאוגרפית ומאחדת גם יחד? ומה יקל יותר ליהודי הנודד לשאת עמו, מאשר מילים? גל עד זה מהווה בעת ובעונה אחת מטען קל וכבד, קל בדפוסו הנצחי כמעט, וכבד משום הצורך להיות מתאים לעם בעל אופי הטרוגני בתרבותו ובדרכי תפישתו הדתית כאחת....
ורשה תש"ה
(יהודית באומל, "קול בכיות", אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, תשנ"ב 1992, עמ' 63, 83-82, 100-99)
קינות:
קינה לנשמות שש מאות ריבוא קדושינו שנספו בשואת תרצ"ט-תש"ה
מאת הרב אברהם רוזנפלד, 1965
קינה על הנספים, מנחס-אב תש"ד
קינה מאת הרב מיכאל דוב וייסמאנדל
קינה מאת הרב אלחנן היילפרין
הגאב"ד ד'גאלדערס גרין, לונדון
קינה מאת הרב רפאל בלום
הגאב"ד דקאשוי
קינה מאת הרב שמעון שוואב
הגאב"ד דקהל עדת ישורון
קינה על חורבן עם ישראל בשנות ה'ת"ש-תש"ה
מאת האדמו"ר מבובוב (תשד"ם)
קינה על חורבן אירופא, בשנות האימים והשואה תרצ"ח-תש"ה
מאת הרב שמואל וואזנר, רבה של זכרוך מאיר, בני-ברק
קינה על השואה - בשנים ה'ת"ש – ה'תש"ה
מאת מורנו הרב ר' אביגדור י. הלוי נבנצל שליט"א
קינת "אלי אלי" מאת יהודה לייב ביאלר הדפסה
עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, נמתח קו של תיחום בין ההצלה לבין ההנצחה...
כבר בשנה הראשונה לאחר תום המלחמה החליפו האזכרות לקרבנות השואה את עצרות ההתעוררות, והתפילות לעילוי נשמתם של הקדושים תפסו את מקומן של התחינות למען הנרדפים, שאפיינו את היצירות הליטורגיות שחוברו בשנות המלחמה. עם חלוף הזמן התמסדה מגמת ההנצחה והתהליך נתן אותותיו הן בצורתן של התפילות המיוחדות שנתחברו והן בתוכנן...
עוד בשנות החמישים והשישים נכתבו על ידי רבנים חרדיים בארץ ובתפוצות, מספר קינות מיוחדות לזכר קרבנות השואה. אך קינות אלו לא זכו להפצה בקרב הציבור החרדי הרחב. בסוף שנות השבעים, במאמץ יוצא דופן, פנה הרב חיים אורי ליפשיץ, סופר ועיתונאי חרדי מארצות הברית, שעניין השואה היה כאש בוערת בעצמותיו, לרשימה ארוכה של מנהיגים חרדיים בהצעה לחבר קינה מיוחדת "רשמית" לזכר קרבנות השואה. ההיענות הבלתי רשמית לפנייה זו היתה מעודדת, אך הרבנים לא נקטו בפעולה מעשית פומבית כלשהי בכוון זה. הצעד המעשי הראשון נעשה רק בקיץ תשמ"ד, עם פרסומה של קינה מיוחדת מאת הרב שלמה הלברשטם, הרבי מבובוב, "על חורבן עם ישראל בשנות ה'ת"ש-תש"ה". במקביל לכך, הוציא לאור "ועד המתעוררים לאמירת קינה לזכר קדושי אירופה" של אגודת ישראל באמריקה, חוברת תחת הכותרת "קונטרס דברי דחיפה והתעוררות לאמירת קינה ביום תשעה באב לזכר קדושי ישראל שנשמדו באירופה בשנות תרצ"ט-תש"ה". החוברת הכילה גלוי דעת מאת חברי מועצת גדולי התורה שעל יד אגודת ישראל באמריקה מחודש שבט תשמ"ד, בדבר חשיבות אמירת קינה מיוחדת לזכר "ששת מיליון קדושי ישראל", ומכתבים בעניין זה מאת מספר אדמורי"ם ורבנים. בנוסף לכך, הודפסו בחוברת דוגמאות לקינות מיוחדות מתוך אלו שנתחברו על ידי מנהיגים חרדיים בדור האחרון, לרוב קינות שזכו עד עתה לתפוצה מקומית בלבד. בכך הופנה הזרקור גם אל קינות מיוחדות שנתחברו עוד הרבה לפני כן באותם החוגים, ביניהן קינה מאת הרב שמואל וואזנר, רב של שכונת זכרון מאיר בבני ברק, ו"מגילת השואה" מאת ר' משה פראגר.
יצירה אחרונה זו הינה יוצאת דופן גם בצורתה וגם בתוכנה, משום שהיא היחידה מבין התפילות והקינות לזכר קרבנות השואה, שחוברו בכל הזרמים, העוסקת באידיאולוגיה הגזענית של הנאצים ובשאלה של רדיפות מטעמי גזע ולא מטעמי דת. יתכן שהדבר נובע מצורתה של היצירה, "מגילה" ולא קינה, שעל כן פחת הצורך של מחברה להיצמד לדפוסים המקובלים ולניסוחים המסורתיים. אך ללא ספק נובע ייחודה של היצירה גם מאישיותו המיוחדת של מחברה. פראגר, חסיד גור וסופר פורה עד סוף ימיו, היה ממקימי "גנזך קידוש השם" המוקדש לתיעוד הפעילות הדתית בשואה ולתיעוד גורלם של מנהיגים דתיים באותה תקופה...
...מה היה ערכה של התפילה ומה היתה משמעותה בעיניהם של מחברי התפילות המיוחדות מחד גיסא, ובעיניהם של המתפללים מאידך גיסא? אין ספק שחיבורן של תפילות מיוחדות ואמירתן הן בו זמנית גם "פעולה" וגם "תגובה". אלא שבמקרה שלפנינו לא מסתפחות לביטויים אל נימות ערכיות. אין לשייך למונח "פעולה" בהכרח תווית של פעילות ואין לייחס למונח "תגובה" בהכרח נימה סבילה. מהותה המטפיסית של התפילה, כפי שהיא נתפסת בעיניהם של המתפללים, מפרידה בינה לבין כל קביעה ערכית חילונית. כתוצאה מכך, ניתן לסווג את התפילות המיוחדות לשתי קטגוריות, הקריאות לעזרה ותפילות ההנצחה, בעוד שאין לדרג אותן בסולם התגובות, שמרכיבי היסוד שלו לקוחים מתוך העולם המוחשי.
ההיבט הסמאנטי חזר ועלה בווריאציות שונות בכל אחד ממוקדי המחקר, כאשר מדובר בתוכנן של התפילות, הן התפילות שנתחברו בתקופת השואה והן אלו שנתחברו לאחריה. בכל התפילות שהזכרנו בולטים המכנים המשותפים הסמאנטיים; השימוש בביטויים המופיעים בליטורגיה המסורתית הקיימת זה דורות והדמיון המפליא במרכיבים הבסיסיים של מרבית התפילות מכל הזרמים...
היבט הזיכרון - במהלך הדורות לבש הזיכרון ההיסטורי היהודי פנים רבות כשהבולטות בהן היו קשורות כמעט תמיד בשימוש במילים. תפילות ופיוטים, אגדות ומשלים, ספרי יזכור ומרטירולוגיה, כל אלה הפכו לגל העד היהודי המובהק, אשר התאים הן לאופיו של העם והן לפיזורו. מה יכול להתאים יותר לתרמיל הזיכרון ההיסטורי של עם מפוזר מאשר יצירה שהינה על גיאוגרפית ומאחדת גם יחד? ומה יקל יותר ליהודי הנודד לשאת עמו, מאשר מילים? גל עד זה מהווה בעת ובעונה אחת מטען קל וכבד, קל בדפוסו הנצחי כמעט, וכבד משום הצורך להיות מתאים לעם בעל אופי הטרוגני בתרבותו ובדרכי תפישתו הדתית כאחת....
ורשה תש"ה
(יהודית באומל, "קול בכיות", אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, תשנ"ב 1992, עמ' 63, 83-82, 100-99)
קינות:
קינה לנשמות שש מאות ריבוא קדושינו שנספו בשואת תרצ"ט-תש"ה
מאת הרב אברהם רוזנפלד, 1965
קינה על הנספים, מנחס-אב תש"ד
קינה מאת הרב מיכאל דוב וייסמאנדל
קינה מאת הרב אלחנן היילפרין
הגאב"ד ד'גאלדערס גרין, לונדון
קינה מאת הרב רפאל בלום
הגאב"ד דקאשוי
קינה מאת הרב שמעון שוואב
הגאב"ד דקהל עדת ישורון
קינה על חורבן עם ישראל בשנות ה'ת"ש-תש"ה
מאת האדמו"ר מבובוב (תשד"ם)
קינה על חורבן אירופא, בשנות האימים והשואה תרצ"ח-תש"ה
מאת הרב שמואל וואזנר, רבה של זכרוך מאיר, בני-ברק
קינה על השואה - בשנים ה'ת"ש – ה'תש"ה
מאת מורנו הרב ר' אביגדור י. הלוי נבנצל שליט"א
קינת "אלי אלי" מאת יהודה לייב ביאלר הדפסה