זכור - אמונה בימי השואה

חודש סיון תשע"ז - לימוד תורה בגטו לודז'


עדות
עדות – מכתב לרומקובסקי על פתיחת ישיבה בגטו
שמואל לב
לודז' , צעגעלנ[ה]
טלפון 44-137

"תורת חיים"
כך יהיה שמה של הישיבה שפתחתי בשמך בתשיעי בחודש כסלו תש"א (19.12.40)
בבית הכנסת "אהל יעקב" בנוכחות החברים דר, קאמינעצקי ומ' קארו.
ראש הישיבה, ר' שפירא, אמר שיעור ל-50 לומדי תורה, עתה המספר הוא 70.
לכבוד ההתחלה נתתי ארוחת צהריים מהמטבח הנמצא באותה חצר.
לשם הישיבה לא נתתי פרסום בטרם אקבל את הסכמתך, אך אני חושב שהשם מתאים מאוד ואדוני היושב ראש אכן יסכים. אני רוצה בכך לעשות לך כבוד נצח וזיכרון היסטורי נאות.
ייתכן שעכשיו, בבעיות השוטפות המונחות על שולחנך, יהיה העניין כולו פעוט בעיניך, אך מבחינה היסטורית יהיה זה אחד המפעלים הטובים והיפים שייסדת בגטו. ההיסטוריה מכירה מקרים כאלה. מספיק אם נצביע על העובדה ההיסטורית של רבן יוחנן בן זכאי, בעת חורבן בית שני, כאשר הקיסר אספסיינוס שאל אותו מה הוא מבקש והוא יעשה כרצונו – הוא לא ביקש שישחרר את ירושלים או את בית המקדש וכדומה, אלא רק "תן לי את יבנה וחכמיה". הפוליטיקאים והמנהיגים של אותם זמנים והתנאים הגדולים רבי עקיבא ורב יוסף ביקרו אותו קשות, אך ההיסטוריה מכירה דווקא במעשה של רבן יוחנן. כמעט כל ההיסטוריונים משבחים מאוד את המעשה כי היה זה העיקר והיסוד של קיום התורה וקיום האומה לדורי דורות.
בגלל העובדה ההיסטורית מצאתי בשבילך, אדוני היושב ראש, שם כל כך מתאים לישיבה הראשונה בגטו, ושיקוים המשפט:
"כי באור פניך נתת לנו תורת חיים".
ועתה, אדוני היושב ראש, אני מציע כדלהלן:

1. שתאשר את השם "תורת חיים";
2. לראש הישיבה ל"ח שפירא תאשר משכורת חודשית;
3. לבחורים לומדי התורה, 70 במספר, תאשר ארוחת צהריים מהמטבח הנמצא באותה חצר ותוספת לחם, כי "אם אין קמח אין תורה".
4. לשני השמשים של בית הכנסת אשר צריכים להשגיח על הסדר ועל התנאים הסניטריים – 25 מרק לחודש;
5. סכום קטן, 30–40 מרק, להוצאות קטנות (חשמל וכו');
6. כמות קטנה של פחמים להסקה.

בכבוד רב ובכבוד התורה
המעתיר בעד שלומך וטובך כה"י
אוהבך וידידך באמת ובלב שלם
שמואל לב

מכתב של שמואל לב לחיים רומקובסקי, יו"ר היודנרט בגטו לודז', 9.12.1940, ארכיון בילה"ג, מס' אוספים 454, במקור ביידיש



הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016