זכור - אמונה בימי השואה


חודש ניסן  תשס"ד - האות היהודי


שאלות מעמק הבכא
שו"ת בנושא ברכת "שלא עשני עבד"

מקום: גטו קובנה

רקע: בתפילת שחרית, כשהגיע שליח הצבור ר' אברהם יוסף הי"ד לברכת "שלא עשני עבד", קרא בקול מר לאדון האדונים, "איך אוכל לומר ברכה זו בשעה שנמצאים אנחנו בעוצר ושבי, וחנם נמכרנו ולא בכסף, איך יוכל עבד לברך ברכת בן חורין בשעה שמוט עבדות נתון על צוארו ומוסרי שביה נתונים על גופו… איך יכול עבד כזה לברך ליוצרו ולומר 'שלא עשני עבד', הלא לצחוק ולעג יהיה… והרי כלל גדול בידינו הוא, שיש לכוון בתפלה וברכה, ושפיו ולבו יהיו שוין, ואיך אוכל לומר ברכה כזאת ולבי בל עמי". רבים מן המתפללים הצטרפו לשאלתו.

שאלה: האם מותר להמנע מלאמר את ברכת שלא עשני עבד, או שאין לשנות סדר ונוסח תפילה וברכות שנקבעו על ידי חכמינו ז"ל.

תשובה: הרב פסק שאין לבטל את הברכה, מאחר שברכה זאת תוקנה לא על עבדות הגוף, כי אם על עבדות הנפש, מכאן שבעצם אמירת הברכ, יש הכרזה על חירות היהודי מבחינה רוחנית, על אף היותו בגטו מבודד וכלוא מבחינה פיזית.
"ואדרבה דווקא כעת חובה עלינו לברך ברכה זו, למען יכירו אויבינו ומנדינו, שלמרות שאנו נתונים בידם לעשות בנו כרצונם הרע, בכל זאת רואים אנו את עצמינו כבני חורין הנתונים במצור ובשביה וקרובה ישועתינו לבוא".

מקור: הרב אפרים אשרי, "ממעמקים" חלק ג סימן ו, עמ' נו.


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016