זכור - אמונה בימי השואה

חודש חשון תשע"ה - הרב יוסף צבי קרליבך זצ"ל


עדויות
המבורג, ראש חודש אייר תרצ"ו (בטקס הכתרתו לרב הקהילה)
אב הרחמים מושיע ישראל בכל מרשת עבורם משגב לשארית זרע אברהם אוהבו העמוסים מני בטן ועד זקנה הם נשואים המשרה שכינתו על עם בזה נפש ומדוכה עדיך בתפילתנו נבואה.
אנא רחם נא חמול ונא וחוס נא על קהילתנו הקדושה מקלט נפשנו שלא תהיה למשסה ולחרבה ועל מוסדותיה ובנייניה הנהדרים המתוקנים לכבוד שמך הגדול. ואל יגלו בנינו גולה אחר גולה כצאן הנפוצים בהרים פן ייכרת לנו ער ועונה מאהלנו ודמעה תכסה שולחננו האבל מבלי שתילי זיתינו.
ואם חטאנו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ותאנף בנו הבאת עלינו משפטך הצדק, הן השבנו על לבנו להתחנן לך לאמור חטאנו והעוינו. וסלחת לעמך אשר חטאו לך ותתננו לרחמים לפני כל רואינו ורחמונו. כי נחלתך אנו אשר הוצאת ממצריים מכור הברזל ועתה תשמע השמיים מכון שבתך לכל תחנת בניך אשר ידעון איש נגע לבבו ונתת לאיש כדרכיו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני אדם.
ואם אין בנו מעשים ודלונו מאד מצדקה וחסד זכרה נא צדקת אבותינו הקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם ואל תשכח לנצח פעולות כל גדולי התורה והיראה אשר חיי עולם נטעו בתוך קהלנו וזכותם העומדת לעד תסייענו שלא ימחה שם עדתנו מקרב ישראל. היה ה' אלוהינו עמנו כאשר היית עם אבותינו להטות לבבנו אליך ללכת בכל דרכיך ולשמור מצוותיך כל הימים.
וגם את אחינו אנשי קהילתנו אשר נדדו למרחוק ונפשם דאבה עליהם כי נכסוף נכספו לעיר מולדתם ולחדר הורתם אנא פקדם בפקודת ישועה ורחמים שיצליחו בכל מקום שהם וישארו נאמנים למסורת אבותיהם ויחליפו כח להרים קרן עמנו בארץ מרחקים.
ובפרט כל אחינו ואחיותינו היקרים מפז אשר לאדמת הקדש שמו פעמם ומוסרים נפשם ודמם לגדור פרצות חומת ציון ולבנות שוממות חומת ירושלים עליהם תהינה עיניך פתוחות תמיד שתחזקנה ידיהם לעשות פרי אמת ולהקים בניין עדי עד לנחם אבלי ציון ולשום פאר תחת אפר שרפת תפארתנו. ויטו שכם אחד לעבדך ביראה טהורה ויעשו כלם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם. עוד ישמע בהרי יהודה קול תורה ותלמוד קול חכמי ישראל שמחזירים עטרת רוחנו ליושנה.
ובכן יתגדל ויתקדש שמך בנו לעד מלכנו לעין כל בריותיך. כי אמנם על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו על כבוד תורתך המחולל בגויים ועל שמך הקדוש אשר חרפוהו. למענך ה' למענך עשה כי איך יחל והגן בעד קדשי עמנו בכל מרחבי תבל כי אין לנו שיעור רק התורה הזאת.
לך נקווה ה' אלוקינו להעביר גלולים מן הארץ וכל בני בשר יקראו בשמך השקיפה ממעון קדשך וברך את ארץ גרמניה ארץ מולדתנו ומגורנו אשר עליה ישבנו כמה מאות שנה. ברך את העיר המהוללה אשר בצלה נחסה ונתלונן ואת כל מלכותה הרמה ברך באור פניך השבת מלחמות וקרב עד קצה הארץ והשכן שלום ורעות בין כל משפחות האדמה הקרובים והרחוקים ובקרוב בימינו תושע יהודה תשועת עולמים וישראל ישכן לבטח בבא גואלנו רוח אפינו משיח ה' ומלך ה' צבאות בהר הקדש בירושלים כן יהי רצון ונאמר אמן:
ובצל כנפיך תסתירנו כי אל שומרנו ומצילנו אתה. כי אל מלך חנון ורחום אתה. ושמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם
[בתוך: יהודית באומל, קול בכיות, רמת גן תשנ"ב, עמ' 117—118]

המבורג, תרצ"ז (בעת פינוי בית העלמין העתיק בעיר, בפקודת השלטונות)
שלום עליכם, אתם הרבנים הגאונים, עליכם השלום חכמים ונבונים
אשריכם ואשרי מנת חלקיכם כי חוצה נפוצו מעינותיכם,
מעינות התורה שמפיכם לא פסקה, שלמדתם לכל דורשיה מדבש מתקה
וגם עתה מחיל אל חיל הליכותיכם ומלאכי מעלה סביבותיכם
והנה ה' נצב עליכם, על כן גם זה בית קבריכם
ששם אתם מושכבים לישן עד עת תחייתכם למקדש נחשב בעיני כל בני קהילתכם
ודמינו בנפשינו שבית עולמים תהיה מנוחתכם ושכבתם ואין מחריד שלום תרדמתכם
ועתה בעונותינו הרבים היתה יד ה' בנו ובאבותינו
בקדושים אשר בארץ המה ואדירי בם כל חפצנו
ונאלצנו בעל כורחנו להוציאכם מקבריכם, אתם כהני עליון, ישיני עפרנו
אוי נא לנו שכך נגזר עליכם ועלינו, כיום דין עברה וזעם הוא לנו יום זה חרדת מתינו
ובלב נשבר ונדכה אנו נגשים פה אל מקום דמעותינו ותפילתנו
אשר רצו כולם אבניה ואת עפרה יחוננו
ללקט עצמות גופכם הטהור בכל מיני טהרה ותאמרנה כל עצמותיכם
"זו תורה וזו שכרה" שהשלכתם מקברותיכם
לכן נאספנו פה כולנו זוכרי צדקת אבות לבקש מכם סליחה ומחילה וכפור חטאות
אל נא תשיתו עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו
ולא עלתה בידינו להגן עליכם במצור ובמצוק אשר קרנו
ואתם חסידי ה' צדיקי עולם וגאוני תורה
אל תחדלו מלהתפלל בעדינו לפני אל גדול ונורא
וירחם על פליטת צאן עמו הנשארה, דור יתום ואין לו אב השרוי בצרה
וירויח לנו וישמחנו כימות ענה אותנו ויחזקנו בתורה ובמצוות שמסרתם לנו
ואתם תהיו שלום, שלום לנשמותיכם ושלום למשכבותיכם
תחת כנפי השכינה יהיה כבוד מנוחותיכם
במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים
צרורים בצרור החיים באור עולם לנו מאירים
עד בלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל פנינו
ומעל כל הארץ יסיר ה' חרפתנו במהרה בימינו ונאמר אמן!
[בתוך: אלה אזכרה, חלק א, עמ' 216—217]


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016