זכור - אמונה בימי השואה

חודש סיון תשע"ד - שליחי היישוב הארצישראלי לשארית הפליטה


עדויות
בשנים 1948-1945 שלח היישוב היהודי הארצישראלי כ-400 שליחים ושליחות למחנות העקורים בגרמניה ולריכוזי עקורים בארצות אירופיות אחרות. שליחי היישוב כללו את שליחי המשלחת הארצישראלית - פלוגות הסעד מטעם הסוכנות היהודית בראשות ד"ר חיים הופמן- יחיל, שהיו רוב השליחים; מורים, גננות ומטפלות, אנשי 'הגנה', שליחי המוסד לעלייה ב' ושליחי עליית הנוער. שליחי היישוב התרכזו בארגון הניצולים לקראת חיים עתידיים בארץ ישראל והתמקדו בעשייה ציונית לצד סיוע הומניטרי. פעילות חינוכית, תנועתית ופוליטית נכללה אף היא במפעל השליחות. השליחים נבחרו לפי מפתח מפלגתי ופעלו, בין השאר, לגיבוש ושיקום חברי תנועתם והמזדהים עמה.
שליחותו של מרדכי ברויאר, ברגן בלזן, 1946
http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=181
[מרדכי ברויאר, "זכרונות ממחנה הפליטים ברגן בלזן", המעין, מח, ג (תשס"ח), עמ' 105—106]

שליחותו של ברוך דובדבני, איטליה, 1946
זה ששה חודשים ומעלה שב. דובדבני חבר הנהגת ברי"ח (ברית חשמונאים) ואחד ממכוני-דרכה, נמצא בשליחות חשובה במחנות הנדחים באיטליה. חסרונו מורגש בכל שטחי פעולותנו, החנוכית והארגונית בארץ. אך הדי פעולתו בגולה קוראים לנו להגביר גם כאן את קצב העבודה.
במכתביו שנתקבלו אצל חברים וראשי התנועה, מוסר ברוך פרטים על עבודתו ותובע ממשיכים ועוזרים.
והרי ראשי פרקים של פעולתו: ביזמתו ובניהולו נפתח בית ספר לילדי ישראל במחנות דרום איטליה – ס"ט צזריה. מפעל חשוב מאוד לילדים שעברו כל ימי בלהות אירופה. נוסדו ומתנהלים בתי מלאכה, קואופרטיבים וכו' לפליטים. כך נמנעת מהם האבטלה המנונת, וניתנת להם אפשרות להרויח לחמם ולהרגיש עצמם בני-חורין.
בתוקף תפקידו כקצין אונרר"א תפקיד עדין וקשה.
פעולה תרבותית ענפה קוימה במחנות איטליה הדרומית ע"י ברוך. בג' אלול, יום פטירת מרן הרב קוק זצ"ל, ערך סדרת הרצאות וכנוסים, - בכל מחנות ו'קבוצי' הפליטים, - ששמשו חוויה רוחנית עמוקה למשתתפים בהם. כן קוימו, עשרות הופעות של אמנים-אורחים, מרצים על בעיות שונות ועוד.
["מפעולות שליח התנועה באיטליה", החשמונאי, טבת תש"ז, עמ' ט]

שליחותו של בנימין מינץ, איטליה 1946
בשבת הראשונה שלהם באיטליה שהו מינץ והרב מישקובסקי עם העקורים במחנה סנט. צזריה (St. Cesaria) ומינץ שר שם מזמירות חסידות גור ומשירי ארץ ישראל. שניהם התפעלו מסדרי התפילה בשבת שהתנהלה במתכונתה הרגילה ומשיעורי התורה שניתנו גם על-ידי לייבל קוטנר, מי שהיה במהרה לידיד נפשו של מינץ. שי מספר עליו:
ר' לייבל היה אישיות מופלאה. הוא נותר גלמוד ממש. איבד את משפחתו (אשה ושמונה ילדים), את משפחות אביו וחמיו. כולם נספו וייוותר הוא לבדו. כפי שהתבטא פעם אחת: “לא הצליחו להכניעו או לעקור את כבודו העצמי”. כשפנה אליו נאצי או קאפו היה מישיר אליהם מבט חודר והללו למדו מהר כי ר' לייבל הוא מנהיג טבעי. בחלוקת המזון לא רץ לעמוד בתור. “לרוב לא נשאר לי מרק, אך נשאר בי אדם ... ועובדה זו השביעה אותי יותר מלגימת מרק”. המוטו שלו היה: “לא לאבד צלם אלוקים, לא לאבד צלילות הדעת, שהקב”ה יתן לי כוח להתמודד עם המצב”.
כשבא למודנה באיטליה עם מאות ואלפים ניצולי שואה אחרים הזדהה מיד כמנהיג פא”י. ארגן מטבח כשר, תפילה ושיעורי תורה והשגיח אישית שהילדים יאכלו, ישתו ויישנו. התנהגות אבהית זו עשתה את כולם לחלק ממשפחתו. הוא ארגן חבורת חסידי גור ושִמעם יצא למרחקים. לאחר שהרב הרצוג פגש את ר' לייבל הוא אמר לר' שמחה בונים אלתר (לימים ה”לב שמחה”, האדמו"ר החמישי מגור) שיעכב את עלייתו של ר' לייבל לארץ כי הפליטים זקוקים לו שם. ואכן, ר' לייבל עלה רק בתש”ח, לאחר גלות בקפריסין, ונשא לאשה את איידל זייברט – בת דודתו של אבא. כך הפכו שני הידידים לקרובי משפחה. בימים האפלים של רדיפות חסידי גור אחר אבא [שעוד ידובר בהן], גילה אבא מהר מאוד מי חבר ומי לא. ר' לייבל נשאר ידיד נאמן עד הסוף המר ולאחריו.

במוצאי שבת נפרדו הרב מישקובסקי ומינץ ממארחיהם במחנה בסעודת "מלווה מלכה". בשובו ממנה לחדר רשם מינץ הנרגש ביומנו תזכורות ושמות:
מוצש”ק צזריה. צורכי פסח – חלק למילנו, בארי רומה. במוסדות הדתיים – [מצה] שמורה. קטניות. שלא יחמירו ולא יהיו הבדלים בין חרדי לחרדי. יין שיעשו מצימוקים. בשר שימורים … הגעלה – כלים חדשים. מזוזות, ציצית…
חיפוש קרובים. אונגרפלד שמעון בן שמואל יעקב מבוריסלב, לב”ד מנשה בת”א בקיבוץ אחדות ישראל.
אייזנברג יהודה, נכדו של משה מינץ הגבאי.
ראגובסקי ראובן, [בקיבוץ] אחדות ישראל, נכדו של השוחט קופל קראוויץ – [בן] 22.
שושנה שמחוני ת”א, בורוכוב.
אברהם לייב בן אהרון יוסף הכהן ז'אביזובסקי…
ראובן בודפברגר ממייסדי פא”י בלודז' להרב זילברשטין בת”א.

בביקור אחר, באוסטיה שבקרבת רומא, הוא פקד את קיבוץ נצח ישראל, וכתב ביומנו: "הרב ראובן מרגליות – קרובו שרגא קופרשטיין בקיבוץ העובד, אוסטיה. משה שטיין מצ'רנוביץ נמצא בנצח ישראל באוסטיה כותב לאחיו חיים מאיר שטיין בתל-אביב. לצבי כספי, ת”א, עליה 51, מגיסו אלימלך וגיסתו שושנה פופר בנצח ישראל". למחרת הגיע לישיבת "מאור הגולה" באוסטיה, וכתב:
הם ביקשו ללמוד תורה … אחרי כל זאת שוב תורה? מקודם בחדרי חדרים ואחר כך יותר. כל בחור – היסטוריה שלמה. כל דף גמרא – מסירות נפש. ובכלל אם רואים מה שיש באיטליה – הרי אין להעריך את ערך הישיבה – [היא] מגדלור לכל הקיבוצים. רואים איך היה נראה יהודי חרדי מלפני המלחמה – לב ומוח היהדות. כל השליחים – שלוחי דרחמנא [שליחים של הקב”ה].

הוא לא פסח גם על קיבוצים חילוניים, ואכן גילה בהם אנשים כלבבו. בקיבוץ אביב של השומר הצעיר ובקיבוץ דרור של הקיבוץ המאוחד – שניהם בדי לאוקה (St. Maria di Leuca) – נרשם ביומנו:
יוסף, אברהם אליהו, משה פוטאשניק, בני דוד אליעזר פוטאשניק – חתנו של הרב קרליץ…
קרקובסקי יוסף … כתב הרבה ולא קיבל תשובה.
שאול זיסקינד מפונוביז' להרב כהנמן בקיבוץ דרור…
שמואל גרשון מטאוריג לאחיו גודלבסקי משה, ת”א, רח' אלנבי, חייט. כתבתי 20 פעמים.
שלום פסלר מוויז'ניץ בן שמשון להרבי מוויז'ניץ – ת”א….
[לאחר ביקור בבית-ספר] 'כתה א' וב' – המורה שפרה פולטורק. [הילדה] לילה ניימן (מדברת רק פולנית) מוורשה – עם ההורים אריים. "אני יהודיה ורוצה לנסוע לארץ יש.[ראל]". בנימין ארנסט 6.5 פליט מאוסט.[ריה] … לאונר אריה מקלויזנברג 6.5.

חיים שלם, אי של אפשר, ירושלים תשע"ג, עמ' 158--160


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016