זכור - אמונה בימי השואה


חודש אב תשע"ג - הבאת הנספים לקבורה לאחר השחרור


עדות א'
קובנה


לאחר שמדינת ליטא והעיר קובנה שוחררו מתחת סבלות הגרמנים הארורים ימח שמם, ויצאנו ממחבואינו שהיו מתחת לבתים במחילות האדמה, בהם הסתתרנו מחמת המציק שאמר להכחידנו מגוי כדי שלא ייזכר שם ישראל עוד, שמנו את ליבנו למתי מצווה, עצמות קדושינו שהיו מוטלים כדומן על פני השדה באין להם קובר, ולא חסכנו עמל ויגיעה כדי להביא את העצמות הקדושות הללו לקבר ישראל. תמונה מחרידה מלאה בלהות זוועה נתגלתה לעינינו. פה ושם היו מוטלים שלדי אדם ואברים בודדים, גולגלות ועצמות היו מושלכים בביזיון בכל פינה ועבר שפנינו. נורא היה המראה בייחוד לראות את המקום בו היה מקודם מחנה הריכוז הידוע לשמצה בשם "קאוונער קאצעט לאגער". במקום הזה נשארו רק שרידי הבתים החרוכים שהנאצים שילחו אותם באש, למען המית במיתת שריפה את היהודים שהתחבאו בחפירות שמתחת לבתים ובמחילות העפר. ורק העצמות השרופות, ידי ורגלי אדם שהתגוללו בין ערמות הדשן, העידו שהיה כאן מחבוא של יהודים שהתאמצו למצוא להם מפלט ומחסה מתחת האדמה מפחד הרוצח הגרמני האכזרי, ושידו הארוכה העקובה מדם נקיים השיגה אותם סוף סוף במקום מחבואם, הרגה אותם ולא חמלה, והמיתה אותם מיתת הרג ושריפה כאחד. בכל עוז אזרנו און וחיל לקבור את עצמות הקדושים הללו שנהרגו על קידוש שמו הגדול ולהביאם לקבר ישראל. חיפשנו חיפוש מעולה עד היכן שהגיעה ידנו הדלה, ובייחוד בחורבות גושי הבניינים הגדולים שהיו ידועים בשם בלאק A, B ו-C, ששם גרו מספר רב של יהודים, כדי לגמול חסד של אמת לשרידי אחינו ואחיותינו שנספו בידי הרוצחים הטמאים ואוי לעיניים שראו באובדן עמנו ובהריגת קדושינו.

[הרב אפרים אשרי, שו"ת ממעמקים, ב, סימן כ"א]


הדפסה

Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016