זכור - אמונה בימי השואה


חודש אב תשע"ג - הבאת הנספים לקבורה לאחר השחרור


עדות ב'
צויזמיר


את המידע על מקום הבורות שהיהודים הוטמנו בהם קיבלנו מלשכת הבישוף. הלשכה אספה ידיעות על כך באמצעות הכנסיות המקומיות בסביבת העיר. במו ידינו פתחנו את הבורות, אספנו את הגופות בארונות שהזמנו אצל נגרים מקומיים והבאנו אותן בעגלות לבית העלמין. כרינו קברים, הטמנו את הגופות ואמרנו "קדיש". על הקברים האלה הצבנו בבוא העת מצבות ועליהן כתבה פלה ורנר את השמות, ככל שהיו ידועים לנו. היא עשתה זאת בנאמנות רבה...
בית העלמין היה הרוס לגמרי. התגוללו בו אלפי שברים של מצבות. רוב הקברים היו ללא מצבות. הן נשדדו ב-1943 בידי האיכרים שהשתמשו בהן לריצוף הרפתות והדרכים בכפריהם. הודות להתערבותו של הבישוף והכנסיות המקומיות ובפקודת מושל המחוז, עקרו האיכרים את המצבות, שלמות או שבורות, מן האדמה והביאו אותן על חשבונם עד לגדר בית העלמין. מהמצבות שהוחזרו ומהשברים שנמצאו בבית העלמין הקמנו, לפי התכנית של אדריכל מקומי, אנדרטה גדולה. בחזית האנדרטה נקבע לוח שיש שחור, שהוזמן במיוחד בוארשה. על הלוח נחרט שהאנדרטה הוקמה לזכר קרבנות השואה ולזכרו של הרבי מאוסטרוביץ שנרצח בגטו.

[אווה פלדנקרייז-גרינבל, עת אזכרה – ספר קהילת צויזמיר, עמ' 446-447]


הדפסה

Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016