זכור - אמונה בימי השואה


חודש אב תשע"ג - הבאת הנספים לקבורה לאחר השחרור


עדות ד'
סארני


שלושת הבורות שבלעו את כל יהודי סארני והסביבה, נתישרו במשך הזמן. רק נעליים, קרעי בגדים וסיד שנשפך לשם ספיגת הדם שימשו עדות לאשר אירע במקום. כך נראו הבורות בקיץ 1944. על אחד מהם הובילה דרך היערה והאיכרים היו עוברים בה. באזכרה הראשונה שנערכה מיד עם השחרור התאספו השרידים מכל הסביבה, אחדים כבר עם נשק ביד, ונשבעו לנקום את הדם השפוך... לאחר האזכרה החלטנו לחפור תעלה סביב המקום כדי למנוע את הנסיעה על הקברים. התעלה הייתה צרה ובמשך הזמן נתמלאה חול. החורף בא ושארית הפליטה, שרובה לא היה מתושבי סארני, הסתגלה לאט לחיים הרגילים ושכחה את החובה המוטלת עליה לגבי הקדושים. אספנו כסף לשם הקמת מצבה על קבר האחים, אבל הדבר לא יצא לפועל, וגם הכסף נעלם.

מדי פעם הייתי ניגש מזוין אל הקברים ויורה בכלבים שהיו מחטטים בבור, מוציאים גויות ומכרסמים אותן, מאחר שרק שכבה דקה של עפר כסתה אותן. התחלתי לעורר את יהודי סארני ולדרוש מהם לא להשאיר את קבר האחים במצב זה, כי לחרפה לנו הדבר [...]

כל הסארנאים זוכרים בודאי את בניני הקסרקטין הצבאי שבצד הפולסי. הגרמנים לקחו את מצבות האבן מבית העלמין והשתמשו בהן לסלילת מדרכות בין בניני הקסרקטין. בעברי פעם ליד הבנינים הרגשתי באותיות העבריות שעל פני המצבות. במקום החלטתי לא לעזוב את העיר כל עוד לא יפורקו ויובאו לקברי האחים של יהודי סארני והסביבה. [...]

קומץ יהודי סארני התאסף במגרש שנועד כמקום ריכוז. בשמונה בבוקר שמתי פעמי למטה ובידי האישור המתאים. כעבור שעה קלה קיבלתי את המכוניות ואת 20 החיילים לעזרה. יהודי סארני חיכו בקוצר רוח לבואי וניגשו ללא שהיות לעבודה. במדרכות נמצאו כ-80 מצבות. עד 3 אחה"צ שלמה עבודת ההעברה של המצבות... הבאנו מלט מזדולבונוב ובעל מקצוע בנה שלוש מצבות אבן וחרת עליהן את הכתובת הבאה:

פ. נ.

14,000 יהודי סארני והסביבה

ת.נ.צ.ב.ה.

לאחר מכן הקמנו סביב המצבות גדר של מוטות ברזל וחוטי תייל.

[בתוך: ספר יזכור – סארני והסביבה, ירושלים תשכ"א, עמ' 370, 373]


הדפסה

Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016