זכור - אמונה בימי השואה

חודש סיוון תשע"ג - לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי


ממדף הספרים
בשביל הזיכרון, 14 (ניסן תשע"ג) – שבעים שנה למרד גטו ורשה, ביה"ס הבין-לאומי להוראת השואה, יד ושם.

גיליון זה יוצא לאור לציון יובל שבעים שנה למרד גטו ורשה. הגיליון פותח במאמרו של איתמר לוין שסוקר את תולדות המרד ומפנה זרקור אל "מרד הבונקרים" – הלוחמה הפסיבית ולעתים אף האקטיבית של כמה מרבבות יהודי ורשה שפעלו לצד לוחמי המחתרות אי"ל (ארגון יהודי לוחם) ואצ"י (ארגון צבאי יהודי).

מאמרו של ההיסטוריון הגרמני שטפן קלמפ על תפקידה של המשטרה הגרמנית בדיכוי המרד מתמודד עם בעיית הזיכרון הגרמני של תקופת השואה. בגרמניה, כך מראה המאמר, רווחה הנטייה לייחס את דיכוי המרד, כמו פשעים אחרים של המשטר הנאצי, לאס-אס – שזוהה לחלוטין עם הנאציזם – ולצמצם ולעתים אף לדחוק אל השוליים את מקומם של ארגונים "רגילים" המזוהים עם החברה האזרחית הגרמנית. קלמפ מראה בפירוט איך, שלא על פי התדמית, תפסה המשטרה הגרמנית מקום מרכזי בדיכוי מרד גטו ורשה ובקידום השמדת תושבי הגטו לכל אורך הדרך.

מאמריהם של שרון גבע ודן פורת חותמים את חלקו העיוני של הגיליון ועוסקים בפנים נוספות של דימויי המרד. גבע כותבת על עיצוב דמויותיהן של הנשים שהשתתפו במרידות בוורשה ובגטאות אחרים במסגרת הזיכרון הקולקטיבי הישראלי. פורת עוסק בהתפתחותו של הדימוי של תמונת הילד המרים ידיו בסיום מרד גטו ורשה. מאמרו מראה כיצד הייתה התמונה, שצולמה במסגרת מאמציו של קצין האס-אס יורגן שטרופ להאדיר את ניצחונו על מורדי הגטו, לאייקון המרכזי המגלם את עליונותם המוסרית של הקרבנות בעולם המערבי בראשית המאה ה-21.

את העיתוי לפרוץ מרד גטו ורשה – דווקא בליל הסדר ב-19 באפריל 1943 – קבעו למעשה הגרמנים כשפרצו ביום זה לגטו. הסמליות של עיתוי זה העסיקה את היהודים בגטו. "בשביל החינוך" בגיליון זה מוקדש לעיון בסוגיה זו – תוך מבט לאחור על אופן ציונו של חג הפסח בגטו בשנים שקדמו למרד. הגיליון חותם במאמר ביקורת על הביוגרפיה החדשה של מארק אדלמן שנמנה עם מנהיגי המרד.



הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016