זכור - אמונה בימי השואה

חודש אב  תשע"ב - הרס וחילול בתי עלמין בשואה


ממדף הספרים
גיליון זה יוצא לאור לציון שבעים שנה לשיאו של "הפתרון הסופי" בשנת 1942. המאמרים בגיליון, פרי עטם של בני הדור החדש של חוקרי השואה, מציגים לפני הקוראים פרספקטיבות חדשות בחקר רצח היהודים. המאמרים מתמקדים בהיבטים שונים של תכנונו ושל הוצאתו לפועל של "הפתרון הסופי", בעיקר במבצע ריינהרד – הרצח ההמוני של יהודי מרכז פולין ומערב פולין שהתבצע בעיקרו בשנת 1942.
שלושת המאמרים הראשונים בחוברת עניינם היבטים שונים בהיסטוריה של הרצח מנקודת מבטם של "המבצעים", והם חושפים תמונה רבת פרטים של היחסים בין השלטון המרכזי בגרמני לדרגי השטח, בין הגורמים הנאציים המשטרתיים לגורמים האזרחיים ועוד. הגיליון פותח במאמרו של דיטר פול המציג לפנינו סקירה רחבה על מקורותיו של מבצע ריינהרד. פול עומד על ייחודה של האווירה האלימה שאפיינה את מסע הכיבוש הנאצי של פולין בסתיו 1939 וסוקר את מגוון "הפתרונות" שהציעו גורמיים נאצים שונים ל"הבעיה היהודית". מדבריו עולה כי הבשלת מבצע הרצח ההמוני של יהודי פולין התרחשה בעקבות פלישת הגרמנים לברית המועצות בקיץ 1941 והתהוותן של נסיבות שהפכו את פתרונות הגירוש שהוצעו קודם לכן ללא מציאותיים.
המאמר השני בגיליון מתמקד בתפקיד שמילאו ריינהרד היידריך והמערכת המשטרתית הנאצית שבמרכזה עמד בקידומו ובמימושו "הפתרון הסופי". ההיסטוריון רוברט גרווארת כותב במאמר זה על ההחרפה במימוש מדיניות הרצח הנאצית וממחיש כיצד המציאות בשטח, שהשתנתה בקצב מהיר תוך כדי המלחמה, חוללה בקרב הצמרת המשטרתית הנאצית הקצנה שלא הייתה אפשרית בנסיבות אחרות. עוד פרספקטיבה מוצגת במאמרו של דוד זילברקלנג, ובו הוא פורש לפני הקוראים את מערך הכוחות ואת השתלשלות אירועי הרצח של מבצע ריינהרד בפועל – בדרג המקומי שהוציא לפועל את המדיניות ושבמרכזו עמד קצין האס-אס אודילו גלובוצניק.
זילברקלנג מציג גם את הפרספקטיבה של הקרבנות היהודים ומתאר את תפיסת המציאות של יהודי אזור לובלין ערב הגירושים. נקודת מבטם של היהודים בתקופת הרצח ההמוני עומדת במרכז מאמרה של חוי דרייפוס שמוקדש לסקירה של ההתרחשויות בגטו ורשה בתקופת הגירוש הגדול – שיאו של מבצע ריינהרד בקיץ 1942. דרייפוס סוקרת את תפיסת המציאות המשתנה של היהודים, את קריסת המערכות המשפחתיות והחברתיות ועוד. המאמרים העיוניים בגיליון נחתמים בדיונו המרתק של הארכאולוג יורם חיימי הסוקר את מבנהו ואת תולדותיו של מחנה ההשמדה סוביבור והמציג את ממצאיהן של החפירות הארכאולוגיות שנעשו בו בשנים האחרונות – עדויות אילמות אחרונות מעולמם של הקרבנות שנמצאו במחנה כמעט שבעה עשורים לאחר הרצח ההמוני.

[בשביל הזיכרון, גיליון 12 (תמוז תשע"ב), בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם]


הדפסה

© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016