זכור - אמונה בימי השואה

חודש שבט  תשס"ד - תורה ותפילה בשעת סכנה


שאלות מעמק הבכא
שו"ת בנושא סיכון עצמי כדי להציל בני ישיבה שבויים מסכנה ודאית

מקום וזמן: קובנה, סיון תש"א (1941)

רקע: עם כניסתם של הגרמנים לליטא, החלה מסכת רדיפות אכזרית כלפי יהודים.
בין השאר נערך מצוד אחר יהודים ברחובה של עיר, ואחרים נחטפו מבתיהם.
החטופים נשלחו לפורט ה- 7, שם נחרץ גורלם.
בין החטופים היה מספר רב של בני ישיבות.
הליטאים המקומיים שיתפו פעולה עם הגרמנים, וקיבלו מהם סמכות וגיבוי לפעולותיהם.
הרב אשרי נתבקש על ידי הרב אברהם גרודז'ינסקי, מנהלה הרוחני של ישיבת סלובודקה, לפנות לרב דוד איצקוביץ, מזכיר אגודת הרבנים, שהייתה לו היכרות מוקדמת עם הליטאים, ולבקש ממנו לנסות לשחרר את בני הישיבה השבויים. הפנייה לליטאים הייתה כרוכה בסכנת נפשות.

שאלה: האם מותר היה לרב איצקוביץ ללכת לליטאים ולסכן את עצמו למען שחרורם של בני הישיבה?

תשובה: מותר.

…"מצד הדין אין לחייב את ר' דוד הנ"ל שיסכן עצמו בשביל הצלת בני הישיבה… אבל אם בעל נפש הוא ורוחו נדבה לסכן עצמו מספק עבור הצלתם בודאי שאין למונעו מזה… ובפרט לפי מה שהעלה בערוך השולחן שהבאנו את דבריו לעיל, שיש לשקול ענין זה בפלס ולא לשמור את עצמו יותר מדי כדי לקיים בעצמו מה שאמרו רבותינו ז"ל 'כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא', ועל אחת כמה וכמה בנידון דידן שעיקר קיום התורה תלוי בבני הישיבה ההוגים בה וממיתים את עצמם עליה… בודאי שהחובה מוטלת על כל אחד ואחד ששאר רוח בו לעשות כל מה שהוא יכול להצלת בני הישיבה כדי שנר ה' - נר התורה לא יכבה, ולהפר על ידי כך את מחשבתם הרעה שהם חורשים לפרוש יד על כל מחמדי ישראל - מחמדי התורה, ולהשכיח את זכרה מקרב העולם.
ואכן ר' דוד הנ"ל, שמע והאזין לבקשתי… והצליח בהשתדלותו."

המקור: שו"ת "ממעמקים", הרב אפרים אשרי, חלק ב סימן א.


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016