זכור - אמונה בימי השואה

חודש טבת  תשע''ב - יתגדל ויתקדש


עדות א'
קוריץ, ראש השנה תש"ג בראש-השנה 1942 התפללו היהודים בבית הכנסת של הסנדלרים. היה זה בית הכנסת היחיד שנותר שלם. היות ומפני קוטנו לא ניצלו אותו הגרמנים כמחסן לתבואה. היהודים שהיו מוכרחים להתייצב לעבודה בשעה המדויקת התפללו עוד לפנות בוקר. המשוחררים התפללו מאוחר יותר. לעולם לא אשכח שני ימי ראש-השנה אלו. התפילות היו מלוות בכיות קורעות לב של אנשים ונשים. כל יהודי הגטו היו במקום התפילה. אפילו החילוניים התפללו בכוונה רבה. הכל הרגישו כי העזרה היחידה שהם יכולים לצפות לה היא עזרת השם. הרגעים הקשים ביותר היו בעת אמירת "קדיש". כל המתפללים אמרו יחד "קדיש" בקול אחד, כי לא נמצא איש שלא היה לו אחרי מי להגיד "קדיש".
מצוטט מתוך: חורבן קארעץ, עמ' 71


הדפסה

Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016