זכור - אמונה בימי השואה

חודש טבת  תשע''ב - יתגדל ויתקדש


עדות ב'
קדיש – התפילה המזעזעת היא היום במקום הראשון בכל המניינים. אומרי הקדיש הם רוב המתפללים. במניינים רבים תלו על הקיר שלט גדול עם מילות הקדיש, ומלבד זאת מוכרים הרבה דפים קטנים עם תפילת הקדיש באותיות [במילים] גרמניות, לטיניות וצ'כיות, בשביל הפליטים הרבים שהיו בגטו. לאמירת קדיש באים ילדים רבים ממקומות מחבואיהם בחורבות הגטו.
הזכרת נשמות – אל הביטוי הזה של הצער היהודי היו מתקבצים מניינים מסוג מיוחד – נשים רבות או ילדים היו באים ועומדים בלב דואב ולא ידעו מה לעשות – אם לומר הזכרת נשמות או לא (מכיוון שלא ידעו מה גורלם של יקיריהם) ושאלת זעקה זו הייתה מופנית אל מורי ההוראה. הללו הורו לשואלים לומר את תפילת "אב הרחמים". כמעט בכל המניינים היו עושים הזכרה לקדושים (מבלי לפרט את שמות ההרוגים). במניינים מסוימים היו אומרים את ה"מי שברך לגדולי הציבור" לפני הקריאה.
מצוטט מתוך: יחיאל בירמן, ארכיון יד ושם, 0.34/630


הדפסה

Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016