זכור - אמונה בימי השואה


חודש כסליו  תשע"ב - חנוכה בשואה


עדות ב'
חביבות מצות חנוכה מורשה היא לנו מבית זקינינו בעל "בית היוצר". זקני ואבי חברו שניהם ספרם מיוחדים על נר חנוכה בהלכה ובאגדה, וראה בהקדמת ספר "יוצר אור" על עוצם ההתעוררות של זקני זצוק"ל בעת הדלקת נר חנוכה.
בביתנו היתה הדלקת הנרות תמיד בשמחה ובהתעוררות רבה. וגם בענין זה אבא לא רצה לשנות כלום באושוויץ, עד כמה שהיה הדבר בגדר האפשר. בתקופה שלפני חנוכה תש"ה היה חלש בגופו, אבל כל הזמן לא רצה להכנס לבית החולים. האישפוז בבית החולים באושוויץ היתה כרוכה בסכנה, בגלל הסקלציות התקופות שנערכו שם, וכבר הזכרתי זאת למעלה, מלבד זה היה לאבא בביה"ח פחות מזון, כי שם לא ניתן להחליף את המרק - שהוא לא אכל - במנה נוספת של לחם. והנה, סמוך לחנוכה בקש פתאום שיעבירו אותו לבית החולים. כאשר שאלתי אותו מדוע, השיב לי: "הבה נעביר את חנוכה כמו שצריך", רצונו לומר, שיהיה לו פנאי לעסוק בתורה ולהתפלל כראוי (וכדרך שעשה בעשרת ימי תשובה).
מחמת תשוקתו לעבודת ה' בקדושה בימי חנוכה לא הביט על הסכנה וחוסר הלחם, ורק דבר אחד היה לו ערך בעיניו: להעביר את ימי החנוכה כדבעי בתורה ובעבודה. את הנרות לחנוכה הכין ממנת המרגרינה שקבלנו פעם ביומיים.
[בתוך: הרב חיים אלתר ראטה, ארבעה ספרים נפתחים, פתח דבר]


הדפסה

© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016