זכור - אמונה בימי השואה


חודש כסלו  תשע"א - שאלת ההתנגדות


עדות א'
אחד מהם [מהפולקסדויטשה בדוקלה] תמה רק מדוע הולך העם לשחיטה ואינו מסרב ואינו מתנגד וקלונו בעיניו על הסבלנות של העם היהודי עד קצה המדה. ושאל האמת שאתם בני בניהם של הגבורים החשמונאים או איזה עם אחר נבזה אתם ולא בצדק מתיחסים אתם בגבורים האלה. או לא אמת מה שאתם מספרים על גבורות אבותיכם. את השאלה הזו שאלו אותנו גם הרבה מהפולנים והיוונים שבתוכם אנו יושבים, ומאוד קשה לנו לענות ולהצטדק, ומי יודע אם ההיסטוריה לא תדון אותנו לחוב ע"ז [על זה] כי בחר העם במות קדושים ולא במות גיבורים. הסיבה הייתה זו שלא ידענו עד כמה הדברים מגיעים. אם באמת דעתם להשמיד את כל העם ואף ששמענו זאת מפיהם לא פעם בכ"ז לא חפצנו להאמין למשמע אזנינו. לכן לא התארגנו לעמד על נפשנו בעת הצרה. ובלי ארגון דברים כאלה מן הנמנע לעשותם. לא היה לנו שום נשק וכלי זין, באגרופים אי אפשר להלחם נגד רובים וכלי זינם של עם מזוין מכף רגל עד קדקדו. שנית חלק העם היותר ראוי ומוכשר למרד זה הנוער ויתר בעלי כח כלם עוד מקודם נתונים לעבודה קשה והם האמינו שהעבודה זו תציל אותם ואת משפחותיהם. בבקר יצאו לעבודה ובערב שבו כשהם עיפים ויגעים ולא היה להם כח לחשוב מה יהיה. כך היה עד היום האחרון ובעת ההיא כשכבר עמדנו בשורות לפני הרשעים היו רבים שלא נתנו להם דין וחשבון מהמתהווה כאן. כשיכורים היינו. לו קמה איזה התנגדות מצדנו בטח היו הם המנצחים ואותנו כלנו הרגו ואנחנו חשבנו שאלה שנוסעים עוד תקוה להם ויהא איזה זמן באיזה מקום ויעבדו והמלחמה תגמר והם ישובו. יכל להיות שטוב חשבנו ואף שמצד השני אפשר שטעינו בחשבוננו. היו מקרים כפי ששמענו שהתנפלו היהודים עליהם והרגו מהם כמה אנשים אבל לא הועילו כלום ואת עצמם לא הצילו וגם הרעו ליתר העם שהרגו אותם ונקמו אלף מונים. יכל להיות שלו זה היה בכל עיר היו מונעים מזה אף שקשה להאמין על עם אכזרי צמא לדם כזה. ואם עלה בידם להשמיד את קהלת היהודים בעיר ואם בישראל ווארשא ששם היו קרוב לחצי מליון יהודים ועכשו כפי ששמענו יש כארבעים אלף וגם אלה הם כקץ בעיניהם. ובכל יום מתנפלים עליהם והורגים מהם עם רב. ואם בארזים נפלה השלהבת מה יאמרו אזובי הקיר. אם הם יכלו להרג או לגרש ארבעים רבו[א] יהודים שהיו מקובצים במקום אחד ולא יכלו להתנגד מה היו יכולים לעשות הקבצים הקטנים שהיו בהם כמה אלפים יהודים וברבם זקנים, נשים, ילדים. מרד מצדנו היה יכול לפעול לו עמדו אתנו ביחד העם הפולני, ועזר לנו שגם הם נתונים תחת עולם וסוף יעשה עמהם כמו שעשה אתנו. כבר שמענו על מעשים כאלה ביחס לפולנים אבל לדאבוננו הם לא אוהבים אותנו וגם קצרי הראות הם. הרבה מהם היו שבעי רצון מזה שנעשה. אבל ע"ז עוד נשוב.
בתוך: ארכיון יד ושם, O.33/1609.


הדפסה

Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016