זכור - אמונה בימי השואה


חודש טבת  תש"ע - האשה הדתית בשואה


עדות ג'
קריאות שמע נשמעו מפיהם של אנשים שנדחסו לתאי הגזים ולאחר שהדלתות נסגרו. הקריאות נמשכו זמן מה, נחלשו בהדרגה ופסקו. ברגעי חייהם האחרונים פנו האנשים לאלוהיהם שבשמים. היו אלה ביטויים של אמונה ותקוה של רבים שהולכו מהמשלוחים היישר לתאי הגזים. […] ראיתי אשה גבוהה עם פאה נכרית על ראשה עומדת כשידיה מורמות לשמים, כמו חזן ליד התיבה, ומאחוריה קבוצת נשים, גם הן – ידיהן מורמות והן חוזרות מלה במלה אחריה: 'שמע, ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד. אנחנו נותנות את חיינו על קידוש השם. קח את נקמתך מאויבינו על פשעיהם, נקום את דמנו ודם ילדינו השפוך ונאמר אמן…'.
[יצחק ארד, טרבלינקה, תל אביב תשמ"ג, עמ' 156]


הדפסה

© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016