זכור - אמונה בימי השואה

חודש אייר  תשס"ג - בין איש לרעהו


עדות ב'
ניצולה מ"בלוק המוות"

המקום: אושוויץ - בירקנאו.
אושוויץ 2 - בירקנאו, אחד משלושת המחנות שנכללו במחנה ההשמדה אושוויץ, היה מחנה המוות בו פעלו תאי הגזים והמשרפות. שני המחנות האחרים היו אושוויץ 1 - מחנה הריכוז העיקרי, ואושוויץ 3 בונה מונוביץ - מחנה לעבודת פרך. באושוויץ ניספו כמיליון וחצי יהודים.

יום אחד, הגישה מפקדת "בלוק המתים" לצילה פתק כתוב בכתב יד: "בואי לפגוש אותי בבלוק 25". היתה זו חברתה פסיה שרשבסקי, שהגיעה מספר ימים קודם לכן לאושוויץ… מאז לא ראתה את פסיה. ואילו כעת, בקשה כה תמימה "לפוגשה" בבלוק 25. כיצד נכנסים לשם? ואף אם תצליח להכנס, מה יקרה אם באותה שעה תגיע המשאית לאסוף את הכלואים? אנשי הס.ס. קיבלו פקודה להעמיס את כל הכלואים בבלוק, מבלי לשאול שאלות. מי ירהיב עוז בנפשו לגשת לשם?
צילה לבשה את חלוקה הלבן וביקשה ממפקדת "בלוק המתים" לקחת אותה אל הבלוק. הבחורה פערה פיה בתדהמה, וניסתה להניאה מתכניתה. "היודעת את מה הנך עושה, צילה? צילה אכן ידעה. ה"בלוק-אלטסטה", בראותה כי דעתה של צילה נחושה, הובילה אותה בדומיה מן המרפאה לעבר בלוק 25, שניצב במרחק קצר משם…
הן עברו את מפתן המוות, ומצאו את פסיה דחוסה בין המוני הנשמות שגורלן נחרץ למיתה… צילה שקעה בהרהורים, התפללה לנס שיתרחש. כיצד אוכל לחלץ את פסיה מ"בלוק המתים"? מעולם לא שמעתי על מישהו שהצליח לצאת משם.
עם שובה למרפאה פנתה צילה לד"ר אננה. "בלוק 25 מלא עד אפס מקום. הכל מוכן להשמדה. ד"ר אננה, עזרי לי להציל את חברתי!"
הרופאה היהודיה, שהתרשמה מאד מחברתה השנונה והפקחית של צילה, חשבה במהירות. "בקשי מן המזכירה כי תכין בקשה בכתב, לפיה דרושה לי אחות. אמרי לה להשתמש בנייר המכתבים הרשמי. אני אחתום על הבקשה. את השאר, מותירה אני בידיך. אני מאחלת לך הצלחה," הוסיפה ואמרה. בקשה כללית לאחות, מבלי לציין את שמה או מקום הימצאה של המבוקשת, סיכוי קלוש ביותר להצלחה. למרות זאת, לא ביזבזה צילה אף רגע אחד, דאגה להדפסת המכתב והחתמתו. תוך מרוצתה לעבר בלוק 25, נשאה תפילה חרישית, אימה רובצת על לבה. מיהו קצין הס.ס. שיתחשב בבקשה אותה מפנה רופאה אסירה? מי ישחרר יהודיה ללא כל אישור גרמני, לא כל שכן מבלוק הנידונים למוות? אך צילה חשה בלבה שמץ של תקווה, נסים מתרחשים לפרקים. בהגיעה לפתח הכניסה ל"בלוק המתים", ניגשה אל הזקיף במדי הס.ס. הציגה בפניו את המכתב, ובעזרת הגרמנית הרהוטה שבפיה, הסבירה לו את משמעות הדברים. קיים צורך דחוף באחות למרפאה, ואחת מהאסירות הכלואות בבלוק הינה אחות שהובאה לכאן בטעות. היא מסרה את שמה ומספרה של פסיה.
הזקיף פתח את הדלת בפניה, ואיפשר לה להיכנס פנימה. מחצית הנס כבר התרחשה. כעת, התפללה לקיומה של המחצית השניה, לצאת משם יחד עם חברתה.
פסיה שרשבסקי ניצלה והפכה אף היא למגדלור רב עצמה נוסף בבירקנאו.


מתוך: "הרוח שגברה על הדרקון" , פעריל בניש, ירושלים, תשנ"ד, עמ' 301 – 303.


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016