זכור - אמונה בימי השואה

חודש אב תשע"ט - תשעה באב במסתור


עדויות
יוסף גוזיק מדוקלה, י' אב תש"ג

ובכן עבר גם עלינו יום צום ואבל לאומי שלנו, יום ט' באב. היום הזה הזכיר לנו תמיד את חורבן בית המקדש לפני אלפיים שנה, ואף שהזמן המבדיל אותנו מאותו מאורע הוא רחוק מאוד, ובעמים אחרים אין דמיון שאיזה עם יזכור אסון לאומי כה רחוק בשנים, אין חידוש, מפני שאין עם שני בעולם שחייו דומים לחיינו, וכל מהלך קורותיו זרים ויחידים במינם, ובזה מונח הגודל של העם היהודי וגם הטרגיות שלו. ואם נחפש בקורות העמים, לא נמצא כה הרבה מומנטים טרגיים כמו אצלנו, בפרט אם נתבונן לזה שמתהווה עם העם הזה בימינו אנו, מה שאנו סובלים כעת עולה על הכל מה שהיה ומה שיהיה. חושבני שההיסטוריון שלנו בעתיד ימציא לאסוננו היום איזה ביטוי מיוחד במינו, ביטוי חדש, ובשם יכנה התקופה שלנו ששום תקופה מן הקודמות לא זכו לשם כזה, עד שגם יום תשעה באב יעמוד בצל. ואבל לאומי לדורות, צום ובכי יהיה על שם אלה הימים הרעים שבימינו. ואם יעמוד איזה ירמיה חדש ויקונן על צרותינו אלה, אז ירים קולו בבכי ויצעק מרה על חללי בת עמי, וקול צעקתו יתפשט מסוף העולם ועד סופו, יעלה לשמי מרום ועורר השרפים והאופנים, וכל בריות הטבע יתפרצו בבכי ויורידו דמעות על מה שעלתה לנו. והוא המקונן יגלה לעיני העולם את המראה הנורא, ויראו העמים את המעשים התעתועים שנעשו איתנו חינם על לא דבר, על לא חטא ופשע, איך שנשחטו, שנהרגו, שנשרפו המונים המונים מעמנו, זקן עם נער, נשים עם ילדים, ולא חמל ולא חס, רק כעסו שפך עלינו מבלי להתבונן מבלי להתחשב אם ראוי והגון לעשות כן. ורק משנאתו לנו עשה זאת, ושנאה עתיקה היא זו, שנאת עמלק, שנאת המן האגגי. וכל מה שלא עלה לעמלקים הקודמים, חושב זה שבימינו שיעלה ח"ו בידו להשמיד אותנו ח"ו, ואומנם חלק גדול של העם נפל קורבן על מזבח המולך שבימינו. אבל "צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפזרם לבין האומות", ועוד יישארו הרבה מעמנו והם ידרשו את דם אחיהם שנשפך חינם, ודין ייעשה עם הרשעים הרוצחים האלה, וגדול יהיה יום הדין הזה לפושעים הנבזים שופכי דם נקי. וכלה ייעשה עימהם, והייתה נבלתם למאכל לעוף השמיים ולחיית הארץ. וייתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם. ויחד עם כיליון הרשע מן העולם תזרח לנו השמש ואור גאולה נראה. והנה בדמיוני רואה אני אותו היום הגדול המתקרב ובא, והוא בטח בוא יבוא במהרה. ואני רק אתפלל שאהיה בין אלה המאושרים שיראו ויזכו לישועת ישראל, כי הרבה סבלנו עד כה, ומחכים ומקווים אנו לשמוע את קול המבשר "נחמו נחמו עמי"...

[יוסף גוזיק, אומנם נר רוחני דולק בי: יומנו של תלמיד חכם מדוקלה, ירושלים תשע"ט, עמ' 314-5]


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016