זכור - אמונה בימי השואה



  • נרתיק למגילת אסתר, לודז 1941

    2/22/2007


  • חגיגת פורים בגטו לודז'



  • ממדף הספרים



  • חודש אדר א-ב תשע"ט - פורים בגטו לודז'


    עדויות
    רבקה ליפשיץ, פורים תש"ד

    מחר פורים!... פורים!... איזה מן חג זה? הא, ואילו זמנים?!... הו, אם מחר יקרה נס בדיוק כמו אז?!... ווען ס'וואלט געשען אזא נס ווי דעמאלט?!
    אבל... האם אנחנו ראויים לכך? למרות כל הסבל שאנחנו עוברים... נו, מה יש כאן להסתיר? הייתי רוצה שפשוט יתרחש כאן איזה שהוא נס... אתמול התראיתי עם סורצ'ה וחיושה... נו, אין שום דבר טוב לספר... בלילות הם שוב אוספים אנשים, גם מהרסורטים... חוץ מזה אחותו של ברק קון שוחררה היום... למען האמת אף אחד כבר לא האמין... זה כאילו שהגורל של מישהו כבר נחרץ... ברסורט (אצלנו יוכלו לתפור רק עד יום שבת... היו לנו שבועיים... תודה לא-ל על כך!...
    תפרתי את השמלה לציפקה ועכשיו אני תופרת לעצמי... מספיק עם זה...אני חוזרת לפורים... ציפקה הייתה היחידה שזכרה להכין "משלוח מנות" לכל אחד מבני משפחת דייטש. לבנות הדוד ולגברת מרקוס היא שולחת מיניאטורות מתאימות, למשל: לרוז'ה אבקות, לנאדז'ה רולים לסלסול לשיער, לפולה ספרון וכו'. חוץ מזה מכתבים עם שם העט "שטויות". אני חייבת להודות שגם לראש שלי יש חלק בזה... אבל זה בכלל לא חשוב עכשיו...
    [...]
    הו אלוקים! עזור לנו ללכת בדרך האמיתית, בדרך הטובה ו... הקל עלינו כבר!... ודאי הגיע כבר הזמן לכך!...
    ס'איז שוין פורים... און... ווי איז די נס צו וועלכע מיר בענקען אזוי [כבר פורים, והיכן הנס שאנחנו כל כך מייחלים לבואו].
    לא ציפיתי לשום דבר, אבל... אבל הייתי רוצה שהכול יסתיים כבר בצורה הכי טובה שאפשר! הא, כמה שהייתי רוצה!...

    [רבקה ליפשיץ, לכתוב עד כלות: יומנה של נערה מגטו לודז', ירושלים תשע"ט, עמ' 130—131]


    הדפסה

    חזרה לתחילת העמוד
    © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016