זכור - אמונה בימי השואה

הניצולים ואנחנו

<< חזרה לאישים

הרב דב בעריש ווידענפעלד זצ"ל

תאריך לידה: תרמ"א (1881), הרימולוב, גליציה
תאריך פטירה: תשכ"ו (1966), ירושלים

למד אצל אביו הגאון רבי יעקב מהרימולוב, וכן אצל אחיו הגאונים רבי יצחק ורבי נחום מדומברובה.
משנת תרפ"ג (1923) כיהן כרב ואב"ד בטשעבין.
ייסד את ישיבת כוכב מיעקב, וכיהן כראש הישיבה.
אחרי פטירת הגר"מ שפירא השתתף בהנהגה הרוחנית של ישיבת חכמי לובלין.
כאשר פלשו צבאות גרמניה לעיר טשעבין, פורסמה תמונתו של הרב ב"שטירמר" כמבוקש. בשלהי תרצ"ט (1939) נמלט מטשעבין ללבוב-למברג, שהייתה בתקופה זו תחת שלטון קומוניסטי.
בלבוב שהה תשעה חודשים. בתקופה זו הופנו אליו שאלות רבות, שעסקו בבעיות השעה. רוב השאלות מופיעות בספרו "דובב מישרים", ירושלים, תש"ל.
בסיוון שנת ת"ש (1940) גורש לסיביר. היו ניסיונות להצילו מקרון הגירוש, אך הוא סירב. ביער סברדלובסק 45 בסיביר המשיך לעסוק בתורה וענה לשואלים, ביניהם תלמידיו, שנפוצו ברחבי אירופה.
את התשובות רשם על ניר אריזה, גזירי עץ וקרעים של שקי מלט, וכך נשתמרו.
בשנת תש"ב (1942) הועבר עם גולים אחרים לבוכרה, גם שם השיב לשואליו.

עלה לארץ ישראל בשנת תש"ו (1946), והקים בירושלים את ישיבת "כוכב מיעקב", טשעבין.

© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016