זכור - אמונה בימי השואה

הניצולים ואנחנו

<< חזרה לאישים

הרב יהושע משה אהרונסון זצ"ל

תאריך לידה: תר"ע (1910), ורשה
תאריך פטירה: י"ב בכסלו תשנ"ד, ישראל

בשנת תרצ"ז (1937) התמנה לרב בסאניק.
בפרוץ המלחמה נדד במקומות שונים, ביניהם ורשה ולודז'.
בחורף ת"ש (1940) השתתף באסיפת רבנים גדולה בוורשה.
התמנה למועצת הרבנות של ורשה, וישב בדיני תורה עם הרב מסטוצ'ין, ר' אברהם וינברג והרב פטמן.
בתשרי תש"ב (1941) שב לסאניק.
באדר תש"ב (1942) הוקפה סאניק בגדודי גסטאפו, הרב נפרד מבני הקהילה בדרשה נרגשת, וגורש עם רבים מהם למחנה עבודה קונין, סמוך לחלמנו.
על אף התנאים המחרידים, המשיך הרב לפסוק הלכה במחנה, ושם כתב יומן בשם "מגילת בית העבדים בקונין".
חלק מהשאלות ההלכתיות שנשאל בתקופה זו נכתבו או נרמזו ביומן. היומן הועתק בידי הרב, ושני כתבי היד נמסרו למשמרת לפולני ולגרמני, ולא הגיעו ליעדם לאחר המלחמה.
עקב כך החליט הרב להעלות את זיכרונותיו על הכתב בשנית, בעודו במחנה העקורים. עד שנת תש"ז (1947) סיים את הכתיבה, תוך שמירה על נאמנות לעובדות.
בסמוך לכתיבת הזיכרונות העלה גם את השאלות ההלכתיות שנשאל, תחת השם "ניסיונות".
בקיץ תש"ג (1943) חוסל מחנה קונין. הרב הועבר להוהנזלץ, ואחר כך לבונא-אושוויץ 3. בשנת תש"ה (1945) הועבר הרב מאושוויץ לבוכנוואלד, ובצעדת המוות הובל לטרזיינשטאט, שם היה בעת השחרור.
לאחר השחרור נדד הרב ושהה במחנות עקורים, שם עסק במסירות נפש בשיקומה של שארית הפליטה.
בתקופה זו שימש כיו"ר אגודת הרבנים, סמכויות רוחניות רוכזו בידיו, והוא השכיל לנווט בימים קשים אלו את שרידי החרב.

עלה לארץ ישראל, שימש ברבנות בפתח תקוה ובעמנואל.
נפטר בי"ב בכסלו תשנ"ד (1994).
כתביו כונסו בספר "עלי מרורות", בני ברק, תשנ"ו (1996).

© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016