זכור - אמונה בימי השואה

תערוכות פעילות

מארץ שבי לארץ הצבי


מסיפור אישי לתערוכה פעילה
התערוכה המוצגת בזה הינה תוצר סופי של תהליך למידה שעברו סטודנטיות שנה ב', מתכנית איל"ה [מצויינות בהוראה] במכללה ירושלים. מטרתה של תכנית זו היא להכשיר מורים בעלי חזון חינוכי וערכי, להיות מובילים ומנהיגים במערכת החינוך במדינה. הקמת התערוכה והפעלתה מהווים חלק מעבודה מעשית יחודית של תכנית איל"ה.

תיאור השלבים בתהליך הקמת התערוכה

א] בחירת הנושא
חפשנו נושא מלימודי השואה שעניינו עמידה יהודית-ערכית. רצינו נושא שלא יהיה קשה מדי מבחינה רגשית אך יעניק חוויה משמעותית למבקרים בתערוכה.
הנושא שנבחר היה - ניצולי השואה בדרך לא"י.
איתרנו מבין הסטודנטיות דור שלישי ואף רביעי לשואה, סיפורים על סבים שיצאו מן השואה, הם או בני משפחותיהם ועברו דרך חתחתים ארוכה עד הגעתם ארצה. אכן מצאנו שלשה סיפורים של סבים. הסיפור הרביעי הוא של תושב שכונת בית וגן, הסטודנטיות שהציגו את סיפורו התחברו רגשית אל הסיפור, כבני משפחה.
הסיפורים שופכים אור על פרק הזמן שבין שואה לתקומה: הם מתמקדים במסעותיהם של הניצולים לארץ, מסעות שהיו רצופים בתלאות אין ספור, אך גם באמונה ובתקווה להגיע לארץ הנכספת. עם הגעתם ארצה הצליחו הניצולים לקום מן האפר ולבנות כאן חיים חדשים.

ב] שלב המחקר
לאחר בחירת הסיפורים עברנו לשלב המחקר- כתיבה ותיעוד של הסיפור אישי. הסיפורים נבדקו מול העובדות ההיסטוריות והסיפור האישי נכתב במסגרת ההיסטורית של הזמן והמקום. התלמידות חפשו במסמכים של בני המשפחה, בעדויות שנתנו, בכתבים שכתבו, תחקרו את ההורים, הדודים וכ"ו.

ג] בחירת הנושאים לתצוגה
מתוך הסיפור האישי והמסגרת ההיסטורית נבחרו הנושאים שנמצאו מתאימים וחשובים לתצוגה החזותית. לגבי כל סיפור השיקולים בבחירה היו מה חשוב להראות ומה ניתן להראות.

ד] עיצוב התערוכה והעמדתה
הסטודנטיות קבלו הנחיה והדרכה בהעמדת תצוגה חזותית.
כל סיפור הוצג באופן ייחודי ושונה מהסיפורים האחרים. התערוכה התפרשה על פני ארבעה מרחבים- תחנות, בכל תחנה סיפור אישי אחד.

ה] פתיחת התערוכה
לאירוע הפתיחה הוזמנו בני משפחות הניצולים שהמפגש עם סיפור החיים שלהם או של האב-הסב-האח, עורר בהם התרגשות עצומה שסחפה את כל הנוכחים. המפגש הבין דורי היה מרגש במיוחד, יחד הם צעדו במנהרת הזמן - הסב, האב והנכדה.
גיבורי הסיפורים ובני משפחתם ציינו את החשיבות החינוכית שהם רואים במיזם זה.

ו] הפעלת התערוכה
בתערוכה בקרו תלמידות אולפנות מירושלים מכיתות ט'. לאחר התכנסות, צפייה בסרט פתיחה שהוכן גם הוא ע"י סטודנטיות המכללה, חולקו הכיתות לקבוצות. כל קבוצה עברה ע"פ סדר שנקבע מראש בתחנות השונות.
שלב ההדרכה בתחנות היה מאד משמעותי לסטודנטיות המכללה, [פרחי הוראה] מבחינה חינוכית ודידקטית.
הן הרגישו מסר של שליחות בחשיפה של הסיפור האישי לדור הצעיר: הן חשו שהן מעבירות מורשת של תרבות וערכים, מורשת של אהבת הארץ, של אמונה, אהבת הזולת ובניית משפחה.
לכל תחנה נלוותה פעילות דידקטית, לימודית וערכית.
תלמידות בתי הספר שביקרו בתערוכה "זכו" בחוויה לימודית מרשימה ביותר, כפי שהתבטאה אחת המחנכות שלוותה את תלמידותיה: "עשרים שעות לימוד בכיתה לא יוכלו להשתוות לחוויה הלימודית שהעניקה התערוכה."
סטודנטיות המכללה, המחנכות לעתיד, התנסו בפרויקט ייחודי שתרם להכשרתן כמחנכות בהנחלת פרק משמעותי בזיכרון הלאומי שלנו לדור הצעיר.



למעבר לפרויקט המתוקשב לחצו כאן